התנועה הציוני

לפניך 2 קטעים העוסקים בחיבת ציון ובהרצל השלם את המילים החסרות תנועת חיבת ציוןחיבת ציון התחילה בתור התארגנות ספונטאנית של צעירים יהודים במזרח אירופה, שהתאכזבו מניסיונות האמנציפציה, בהשפעת פרעות "הסופות בנגב". ברחבי רוסיה ורומניה קמו באופן ספונטאני עשרות אגודות בעד עליהלארץ ישראל. האגודות היו שייכות לזרמים שונים בחברה היהודית, שהיו בעלי השקפות שונות ולעתים גם מנוגדות, כמו משכילים ויהודים שומרי מצוות. המכנה המשותף שחיבר את הקבוצות השונות היה רעיון שיבת ציון. הם האמינו שהפתרון היחיד למצוקת הקיום של יהודי מזרח אירופה נמצא בארץ ישראל.בהתחלה כל אגודה פעלה לבדה, אך ככל שהאגודות גדלו נוצר צורך בתנועה אחת שתאחד את כל האגודות תחתיה. המנהיג שהצליח לאחד את האגודות הללו לתנועה אחת היה יהודה לייב פינסקר.פינסקר היה רופאיהודי שבמשך שנים רבות האמין בשילוב של היהודים ברוסיה בעזרת אמנציפציה והתבוללות. הוא נטש את הדרך הזו על רקע פוגרום "סופות בנגב" והגיע להכרה שיש ליהודים צורך בפתרון לאומי משלהם. בשנת 1882 פרסם פינסקר חוברת בשם "אוטואמנציפציה", שמשמעותה שחרור עצמי, ובה הוא ניתח את הבעיה היהודית ואת פתרונה בדרך רפואית. פינסקר כותב כי האמנציפציה נכשלה! היהודים צריכים להבין כי תמיד יהיו גורם זר בקרב הגויים. לא רק שהאמנציפציה לא פותרת את בעיית האנטישמיות, היא אף מחמירהאותה. האנטישמיות היא היסוד לבעיית היהודים. היהודים הם תופעה ייחודית של עםשממשיך להתקיים ללא ארץ - עם שהוא מת-חי.המצב החריג הזה גורם לגויים לפחדמהיהודים, והפחד הזה הוא מחלת נפש שפינסקר קרא לה "יודופוביה" (פחד מיהודים). זוהי מחלת נפש תורשתית, שאין לה תרופהולכן אי אפשר לצפות שהאנטישמיות תיעלם כל עוד יש יהודים. הפתרון שמציע פינסקר הוא הפיכת העם היהודי מתופעה משונה לעם נורמלי שיש לו ארץ משלו. וכדי שזה יצליח, היוזמה חייבת לבוא מתוך העם עצמו, ולא על ידי מישהו מבחוץ. בהתחלה טען פינסקר שאין העדפה דווקא לארץ ישראל, אך לאחר מכן אימץ את התפיסה שארץ ישראל היא הפתרון היחיד לעם היהודי. ב1884 התכנסו פעילי האגודות הציוניות השונות בעיר קטוביץ שבגבול רוסיה-גרמניה לועידה משותפת. בועידת קטוביץ נקבעו העקרונות של התנועה:עלייה לארץ ישראל והקמה של חברה עובדת, טיפוח העבודה היצרנית ועבודת האדמה בפרט.תנועת חיבת ציון נתקלה במספר קשיים, שמנעו את התפתחותה ובסופו של דבר גם הובילו להתפרקותה:1. למרות האיחוד בין חילונים לדתיים בועידת קטוביץ, במשך הזמן המתחיםבין שתי הקבוצות גדלו. כשפינסקר נפטר, לא היה מי שהצליח לגשר על הפערים ביניהם.השלטונות הרוסיים לא אפשרו לתנועה לפעול וחברי חיבת ציון נאלצו לפעול במחתרת.השלטון העות'מאני (תורכי)ששלט בארץ ישראל הערים קשיים על יהודים שרצו לעלות ארצה.תנועת חיבת ציון התקשתה לגייס כסף כדי לתמוך בעולים לארץ ישראל. תנועת חיבת ציוןחיבת ציון התחילה בתור התארגנות ספונטאנית של צעירים יהודים במזרח אירופה, שהתאכזבו מניסיונות האמנציפציה, בהשפעת פרעות "הסופות בנגב". ברחבי רוסיה ורומניה קמו באופן ספונטאני עשרות אגודות בעד לארץ ישראל. האגודות היו שייכות לזרמים שונים בחברה ה_, שהיו בעלי השקפות שונות ולעתים גם מנוגדות, כמו משכילים ויהודים שומרי _. המכנה המשותף שחיבר את _ השונות היה רעיון שיבת ציון. הם האמינו שהפתרון היחיד למצוקת הקיום _ יהודי מזרח אירופה נמצא בארץ ישראל. בהתחלה כל אגודה פעלה _, אך ככל שהאגודות גדלו נוצר צורך בתנועה _ שתאחד את כל האגודות תחתיה. המנהיג שהצליח לאחד את האגודות הללו לתנועה אחת היה יהודה לייב פינקסר. פינסקר היה רופא יהודי שבמשך _ רבות האמין בשילוב של היהודים ברוסיה בעזרת אמנציפציה ו_. הוא נטש את הדרך הזו על רקע פוגרום "הסופות בנגב" והגיע להכרה שיש ליהודים _ בפתרון לאומי משלהם. בשנת 1882 פרסם פינסקר חוברת בשם "אוטואמנציפציה", שמשמעותה שחרור עצמי, ובה הוא ניתח את הבעיה היהודית ואת פתרונה בדרך רפואית: האמנציפציה נכשלה! היהודים צריכים להבין כי תמיד יהיו גורם זר בקרב הגויים. לא רק שהאמנציפציה לא פותרת את בעיית האנטישמיות, היא אף _ אותה. האנטישמיות היא היסוד לבעיית היהודים. היהודים הם תופעה ייחודית של _ שממשיך להתקיים ללא ארץ - עם שהוא מת-חי. המצב החריג הזה גורם לגויים _ מהיהודים, והפחד הזה הוא מחלת נפש שפינסקר קרא לה "יודופוביה" (פחד מיהודים). זוהי מחלת נפש תורשתית, שאין לה _ ולכן אי אפשר לצפות שהאנטישמיות תיעלם כל עוד יש יהודים. הפתרון שמציע _ הוא הפיכת העם היהודי מתופעה משונה לעם נורמלי שיש לו ארץ משלו. וכדי שזה יצליח, היוזמה חייבת לבוא מתוך העם עצמו, ולא _ ידי מישהו מבחוץ. בהתחלה טען פינסקר שאין העדפה דווקא לארץ ישראל, אך לאחר מכן אימץ את התפיסה שארץ ישראל היא הפתרון היחיד לעם היהודי. ב1884 התכנסו פעילי האגודות הציוניות השונות בעיר קטוביץ שבגבול רוסיה-גרמניה לועידה משותפת. בועידת קטוביץ נקבעו העקרונות של התנועה: עלייה ל_ ישראל והקמה של חברה עובדת, טיפוח העבודה היצרנית ו_ האדמה בפרט. תנועת חיבת ציון נתקלה במספר קשיים, שמנעו את התפתחותה ובסופו של דבר גם הובילו להתפרקותה:למרות האיחוד בין חילונים לדתיים בועידת קטוביץ, במשך הזמן המתחים בין שתי הקבוצות גדלו. כשפינסקר נפטר, לא היה מי שהצליח לגשר על הפערים ביניהם.השלטונות הרוסיים לא אפשרו לתנועה לפעול וחברי חיבת ציון נאלצו לפעול במחתרת.השלטון העות'מאני ששלט בארץ ישראל הערים קשיים על יהודים שרצו לעלות ארצה.תנועת חיבת ציון התקשתה לגייס כסף כדי לתמוך בעולים לארץ ישראל.מחסן מילים: פינסקר, מחמירה, ארץ, של, מצוות, השכלה, אחת, עם, תרופה, יהודית, על, אגודות, צורך, עבודת, יישוב, שנים, בנפרד, לפחד, עלייה.הרצל והתנועה הציונית בנימין זאב (תיאודור) הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתו הייתה מתבוללת, אבל לא הסתירה את מוצאה היהודי. בהתחלה הרצל _ שאם היהודים ישתלבו בחברה שסביבם האנטישמיות תיעלם, _ כשהוא היה עד לאירועים אנטישמיים בגרמניה וצרפת, מולדת הנאורות, הוא הבין שהאמנציפציה אינה _ ליהודים. הרצל פגש כמה פעמים באנטישמיות, _ השאר כשסיקר בתור עיתונאי את משפט דרייפוס. ב1896 הרצל פרסם את הספר "מדינת היהודים". לפי ה_, הבעיות של היהודים נובעות מכך שהיהודים מפוזרים בין הגויים, ותמיד סבלו משנאה ומגזירות _ רקע דתי או גזעי. האמנציפציה וההתבוללות _ מפחיתים את האנטישמיות אלא רק מגבירים אותה. כדי לפתור את בעיית האנטישמיות, צריך להקים _ יהודית עצמאית, בעזרת השגת רישיון (צ'רטר) מהמעצמות. _ לפעול להשגת המדינה הזו יש להקים ליהודי העולם גוף מדיני וגוף כלכלי שירכזו אותם. המדינה שתקום תהיה מדינה דמוקרטית ושוויונית, ותהיה בה הפרדה של הדת מהמדינה.הרצל ניסה לשכנע יהודים עשירים כמו הברונים רוטשילד והירש לתמוך בתוכנית שלו, אך הם חשבו שהיא לא מציאותית. בעקבות כך _ הרצל כינוס של כל היהודים שתומכים בציונות, מכל רחבי העולם, כדי להקים _ משותפת. בקיץ 1897 התקיים בעיר באזל שבשוויץ הקונגרס הציוני הראשון, והשתתפו בו 208 נציגים יהודים מ16 מדינות שונות. ל_ הוזמנו עיתונאים מהעיתונות היהודית והלא-יהודית, כדי להראות שהכינוס עוסק בבעיה מדינית בין-לאומית. בקונגרס ה_ הראשון ובקונגרסים שקמו אחריו הוחלט על הקמת ההסתדרות הציונית העולמית, מסגרת כלל-עולמית שתאחד תחתיה ארגוניםציוניים מ_ שונים. בנוסף להסתדרות הוקמו מוסדות נוספים כמו בנק אוצר התיישבות היהודים, שהיה אחראי על כספי התנועה הציונית, והקרן הקיימת לישראל, שתפקידה היה לרכוש אדמות בארץ ישראל.מחסן מילים: מקומות, ספר, לא, אירגן, קונגרס, פתרון, כדי, אבל, על, בין, האמין, מדינה, תנועה, ציונילקונגרס הציוני הראשון הייתה חשיבות רבה מכמה סיבות: א. הייתה בו הכרזה שהיהודים הם לאום מאוחד שמעוניין להקים לעצמו בית לאומי. ב. יהודים ציונים מכל רחבי העולם נפגשו. ג. הקונגרס הביא לשינוי בדעת הקהל העולמית ביחס לציונות.בקונגרס הציוני הראשון נכתבה תוכנית בזל, לפיה התנועה הציונית תפעל להשגת צ'רטר (אישור) מהאומות להקמת מדינה יהודיתבארץ ישראל, ולצד זה תמשיך בפעולות מעשיות בעלייה לארץ ישראל והתיישבות בה. בנוסף התנועה תפעל לארגן ולאחד את היהודים בארצות שונות לפעילות ציונית.שאלה למחשבה – לאחר הקונגרס הציוני הראשון כתב הרצל ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים". מדוע לדעתך חשב כך הרצל? האם אתה מסכים עם המשפט? נמק!פעולותיו המעשיות של הרצל להשגת צ'רטרא. בשנת 1898 נפגש הרצל עם קיסר גרמניה, וביקש ממנו לשכנע את השלטון העות'מאני לתת ליהודים להקים מדינה בארץ ישראל. הקיסר סירב לבקשתו של הרצל.ב. בשנת 1901 הרצל נפגש עם הסולטאן העות'מאני וביקש לתת ליהודים להתיישב בארץ ישראל, תמורת תשלום. הסולטאן הסכים לאפשר ליהודים להתיישב בכל רחבי האימפריה, חוץ מאשר בארץ ישראל.ג. בשנת 1902 נפגש הרצל עם שר המושבות הבריטי, וביקש ממנו לתת ליהודים להתיישב באחת המושבות הבריטיות הקרובות לארץ ישראל. הבריטים הציעו ליהודים להתיישב בקפריסין ובסיני, אך תכניות אלו לא יצאו לפועל.הרצל נפטר בשנת 1904 בווינה וב1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, הועלו עצמותיו ועצמות משפחתו לקבורה בהר הרצל בירושלים. השלם את הטקסט העוסק בהרצל - הרצל והתנועה הציוניתבנימין זאב (תיאודור) הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתו הייתה מתבוללת, אבל לא הסתירה את מוצאה היהודי. בהתחלה הרצל חשב שאם היהודים ישתלבו בחברה שסביבם האנטישמיות תיעלם. אבל אחרי שהיה עד לאירועים אנטישמיים בגרמניה וצרפת, מולדת הנאורות, הוא הבין שהאמנציפציה לא פותרת את בעיית היהודים. הרצל פגש כמה פעמים באנטישמיות, בין השאר כשסיקר בתור עיתונאי את משפט דרייפוס. ב1896 הרצל פרסם את הספר "מדינת היהודים". לפי ההרצל הבעיות של היהודים נובעות מכך שהיהודים מפוזרים בין הגויים, ותמיד סבלו משנאה ומגזירות אנטשימיות רקע דתי או גזעי. האמנציפציה וההתבוללות לא מפחיתים את האנטישמיות אלא רק מגבירים אותה. כדי לפתור את בעיית האנטישמיות, צריך להקים מדינה יהודית עצמאית, בעזרת השגת רישיון (צ'רטר) מהמעצמות. יש לפעול להשגת המדינה הזו יש להקים ליהודי העולם גוף מדיני וגוף כלכלי שירכזו אותם. המדינה שתקום תהיה מדינה דמוקרטית ושוויונית,הרצל ניסה לשכנע יהודים עשירים כמו הברונים רוטשילד והירש לתמוך בתוכנית שלו, אך הם חשבו שהיא לא מציאותית. בעקבות כך כינס הרצל כינוס של כל היהודים שתומכים בציונות, מכל רחבי העולם, כדי להגיע להחלטות משותפות. לכינוס הזה קוראים קונגרס.בקיץ 1897 התקיים בעיר באזל שבשוויץ הקונגרס הציוני הראשון, והשתתפו בו 208 נציגים יהודים מ16 מדינות שונות. לקונגרס הוזמנו עיתונאיםמהעיתונות היהודית והלא-יהודית, כדי להראות שהכינוס עוסק בבעיה מדינית בין-לאומית. בקונגרס הציוניהראשון ובקונגרסים שקמו אחריו הוחלט על הקמת ההסתדרות הציונית העולמית, מסגרת כלל-עולמית שתאחדתחתיה ארגונים ציוניים ממקומות שונים. בנוסף להסתדרות הוקמו מוסדות נוספים כמו בנק אוצר התיישבות היהודים, שהיה אחראי על כספי התנועה הציונית, והקרן הקיימת לישראל, שתפקידה היה לרכוש (לקנות) אדמות בארץ ישראל.ילקונגרס הציוני הראשון הייתה חשיבות רבה מכמה סיבות: א. הייתה בו הכרזה שהיהודים הם לאום (עם) מאוחד שמעוניין להקים לעצמו בית לאומי. ב. יהודים ציונים מכל רחבי העולם נפגשו. ג. הקונגרס הביא לשינוי בדעת הקהל העולמית ביחס לציונות.בקונגרס הציוני הראשון נכתבה תוכנית בזל, לפיה התנועה הציונית תפעל להשגת צ'רטר(אישור) מהאומות להקמת מדינה יהודיתבארץ ישראל, ולצד זה תמשיך בפעולות מעשיות בעלייה לארץ ישראל והתיישבות בה. בנוסף התנועה תפעל לארגן ולאחד את היהודים בארצות שונות לפעילות ציונית.פעולותיו המעשיות של הרצל להשגת צ'רטרא. בשנת 1898 נפגש הרצל עם קיסר גרמניה, וביקש ממנו לשכנע את השלטון העות'מאני לתת ליהודים להקים מדינה בארץ ישראל. הקיסר סירב לבקשתו של הרצל.ב. בשנת 1901 הרצל נפגש עם הסולטאן העות'מאניוביקש לתת ליהודים להתיישב בארץ ישראל, תמורת תשלום. הסולטאן הסכים לאפשר ליהודים להתיישב בכל רחבי האימפריה, חוץ מאשר בארץ ישראל.ג. בשנת 1902 נפגש הרצל עם שר המושבות הבריטי, וביקש ממנו לתת ליהודים להתיישב באחת המושבות הבריטיות הקרובות לארץ ישראל. הבריטים הציעו ליהודים להתיישב בקפריסין ובסיני, אך תכניות אלו לא יצאו לפועל.הרצל נפטר בשנת 1904 בווינה וב1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, הועלו עצמותיוועצמות משפחתו לקבורה בהר הרצל בירושלים.