מבחן דף נז עמוד ב
שמר חינם שטוען שנגנב, איזו שבועה צריך להשבע? להשבע שהוא שומר חינם להשבע ששמר טוב להשבע שלא שלח בה יד שבועה זו נאמרה בתורה לגבי שומר חינם, מנין למדה הגמרא שיש את אותה שבועה בשומר שכר שטוען טענת "אונס"? איזו חומרא יש בשומר חינם שאין בשומר שכר? שצריך להשבע שחייב באונס שיכול להגיע תשלום כפל אם נשבע שנגנב ונמצא אצלו בבית מדוע שומר שכר לא יכול להיות חייב כפל כיצד דחתה הברייתא את הק"ו יש דבר ששומר חינם יותר חמור אז אולי דוקא הוא חייב שבועה שומר חינם תמיד יותר חמור משומר שכר שומר שכר חייב באונס מה הקשתה הגמרא על רב יוסף שאומר לסטים מזוין גנב? מדוע זה לא קשה לפי מי שסובר ליסטים מזוין "גזלן" מה תירץ רב יוסף? אין דבר כזה שלשומר חינם ושומר שכר יש את אותה חומרא שומר חינם יש אצלו כפל בכל טענת גנב גם גנב רגיל אין אצל שומר שכר אפשרות של כפל בכלל מה החיוב שנאמר בתורה לגבי "שואל"? מהיכן למדה הברייתא ש"שואל" חייב בגניבה ואבידה? אם לסטים מזוין הוא גנב, איזו פירכא הגמרא הקשתה? יש בשומר שכר דבר יותר חמור משואל שואל תמיד יותר קל משומר שכר יש בשואל דבר יותר חמור משומר שכר הסבר טוב מה המקרה ששומר שכר יותר חמור מ"שואל" הגמרא הקשתה למה אתה אומר ש"שואל" יותר חמור הרי ראינו ששומר שכר יכול להגיע לכפל, מה הגמרא תירצה? שומר שכר במקרה זה היא יותר חמור אבל במקרים אחרים "שואל" יותר חמור שואל יותר חמור כי בודאי צריך לשלם כמה שהחפץ שווה וזה יותר חמור משומר שכר שמשלם כפל רק אם נתפס שנשבע לשקר אין דבר כזה ששומר שכר יותר חמור משואל, כי הרי כל ההנאה שלו אדם שכר רכב והרכב נגנב, האם השוכר חייב ולמי הוא דומה? מה הברייתא אמרה על אדם ששכר פרה והיא נגנבה והחליט לשלם ולא להשבע, ואר כך נמצא הגנב? הגנב משלם כפל הגנב משלם כפל לבעלים הגנב משלם כפל לשוכר מדוע הבינה הגמרא שהברייתא סוברת כרבי יהודה ששוכר דינו כשומר שכר? כי הברייתא אמרה שהיא סוברת כמותו כי הלכה כרבי יהודה כי רבי יהודה הוא זה שכתב את הבר אם שוכר דינו כשומר שכר מה קשה על הברייתא? מה צריך לומר כדי שהברייתא תהיה מובנת, ומה הוכיחה מכאן הגמרא? כיצד דחתה הגמרא את הראיה? אולי הברייתא סוברת כמו רבי מאיר ששוכר כשומר חינם ומדובר שטוען טענת גנב רגיל הגירסא בברייתא הפוכה ורבי יהוד הוא זה שסובר שוכר כשומר חינם אין ראיה מברייתא אחת כי אולי יש ברייתות שסוברות אחרת כיצד רבי זירא דחה את הראיה?