דף תרגול לשכבת יב -דצמבר 21

1.א.לפניך מאמר המכיל מספר מושגים באזרחות חפשו לפחות שלושה מושגים ולגבי כל מושג ציין מהו והציגו אותו, הסבירו כיצד בא לידי ביטוי בקטע.ב. הציגו את עמדת כותב המאמר ונמקו אותה במושג באזרחות.בחודשים האחרונים הכריזה ממשלת בריטניה על רצונה להתנתק מהאיחוד האירופי, כיוון שמדינות האיחוד מחויבות לדאוג למצבם הכלכלי של המהגרים החדשים באירופה. בעקבות הכרזה זו החל משא ומתן בין מדינות האיחוד לבריטניה על תנאים להישארותה של בריטניה באיחוד. לאחר ימי דיונים ארוכים הושג הסכם. לדעתי ההסכם הוא טוב לבריטניה כיוון שהוא מאפשר לה להטיל הגבלות במשך שבע שנים על תשלומי רווחה מיוחדים למהגרי עבודה המגיעים מהאיחוד האירופי ולבצע קיצוצים בקצבאות הילדים למהגרי העבודה הבאים מתוך מדינות האיחוד. כך תוכל בריטניה להפחית את נטל המס על האוכלוסייה המבוססת בבריטניה ולהתקדם לעבר כלכלת שוק יותר חופשית בבריטניה ופחות מוגבלת ע"י הסכמי השוק האירופי המאוחד.לעומת זאת, תומכי ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד טענו, כי ההסכם שהתקבל על ידי ממשלת בריטניה הוא רדוד (לא מעמיק) ומציע שינויים מינוריים (קטנים משמעותיים) בלבד לעומת המצב המקורי. לדעתם, הממשלה הנוכחית נבחרה על מנת לשמור על האינטרסים של בריטניה ולא לשחק לידיהן של מדינות האיחוד במרכז אירופה. הם פנו לבית המשפט וביקשו כי לא יאפשר לממשלה לחתום על ההסכם מבלי לקבל את הסכמת האזרחים. לכן הוחלט, שכל עסקה שתתגבש תוצג לאזרחים במלואה, והם יבחרו האם לקבל את התכנית או לא.ארגון קיצוני של מתנגדי ההתנתקות מהאיחוד איימו כי אם יוכרע כי בריטניה צריכה לעזוב את האיחוד, הם יצאו לרחובות, יתחילו מהומות ויחריבו את שגרירויות מדינות האיחוד האירופי ומשרד החוץ של בריטניה. על אף שבאופן אישי אני מתנגד להתנתקות מן האיחוד האירופי, אני מגנה את הודעת הארגון. חשוב שכולנו נכבד את כללי משחק הדמוקרטיים (ואת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות), גם כאשר איננו מסכימים עם החלטה כזו או אחרת.(מעובד מתוך כלכליסט , 20.02.16) 1.א.לפניך מאמר המכיל מספר מושגים באזרחות חפשו לפחות שלושה מושגים ולגבי כל מושג ציין מהו והציגו אותו, הסבירו כיצד בא לידי ביטוי בקטע.ב. הציגו את עמדת כותב המאמר ונמקו אותה במושג באזרחות.בחברה הישראלית מתקיים וויכוח בנוגע לשינוי שיטת המשטר . יש הטוענים כי חוסר ההתאמה בין שיטת הבחירות לבין הרצון האמיתי של הבוחרים מוביל לשורה של עיוותים באופן שבו מתנהלת הדמוקרטיה שלנו. כך למשל הדומיננטיות של המפלגות הובילה לכך שבכנסת ה-19 לא היה אפילו ח"כ אחד שהתגורר דרומית לבאר שבע. המילים היפות לגבי חשיבות הנגב והפריפריה נשארו אפוא על הנייר כשחבל ארץ כה משמעותי נותר ללא ייצוג בכנסת. זו הסיבה שאחוז ההצבעה באזור זה הוא נמוך מהממוצע. ההשתתפות הפוליטית באזור הדרום – אינו תואם את גודל האוכלוסייה. אולי בשל סיבה זו לא הצליחו החקלאים בערבה לשכנע את הממשלה בצורך להתערב נושא. ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, חיזק את דברי החקלאים וטען כי המדינה חייבת לנקוט בצעדים משמעותיים ומיידים כדי לאפשר לחקלאות בערבה לפרוח. "לנוכח מצבה של החקלאות בישראל בכלל, ובאופן בולט בערבה, אנחנו פועלים מול כל הגופים הרלוונטיים במשרד החקלאות ובמשרד האוצר כדי להביא פתרונות למשבר. הערבה, כמו אזורים חקלאיים נוספים בישראל, חווה מציאות לא פשוטה: המדינה מערימה מסים וקשיים על החקלאים ללא הצדקה. המדינה חייבת להתערב במצב הקיים כדי להיטיב עם החקלאים ולחדש את המחויבות שלה לחקלאות בישראל". לדעתי, שיטת הבחירות הישראלית היא הצלחה דמוקרטית כבירה. הכנסת בישראל מצליחה להכיל נציגים של קבוצות ומגזרים בעלי השקפות עולם סותרות ואינטרסים מנוגדים לחלוטין, שלפעמים שוררת ביניהם שנאה תהומית. כל אלה מגיעים לכנסת, מתווכחים, מתמקחים, כועסים אלו על אלו, ולבסוף מקבלים החלטות במשותף ומנהלים את המדינה ביחד. נכון, זה עולה במחיר של יעילות שלטונית, ובאחרונה הציבור בישראל הולך לבחירות כל שלוש שנים. אבל הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה לשנות את השיטה כך שחלק מהקבוצות ייצאו מן המשחק. 1.א.לפניך מאמר המכיל מספר מושגים באזרחות חפשו לפחות ארבעה מושגים ולגבי כל מושג ציין מהו והציגו אותו, הסבירו כיצד בא לידי ביטוי בקטע.ב. הציגו את עמדת כותב המאמר ונמקו אותה במושג באזרחותבשבועות האחרונים עולה לכותרות "חרם שפע שוק". חרם זה, המאורגן ע"י הרבנים המובילים במגזר האשכנזי-חרדי, קורא להחרים את הקניות ברשת הצרכנות "שפע שוק", כיוון שבעלי הרשת,ויסמן, הוא גם בעלי הרשת AM PM - רשת "פיצוציות" בתל-אביב שפתוחה בשבת. בתגובה לחרם, חילונים רבים התרעמו על נקיטת הצעד החריף של החרדים, וקראו להגן על רשת שפע שוק. לטענתם, חרם שכזה עלול להוביל לסגירת רשת הפיצוציות וכתוצאה מכך לפגוע באחת מזכויותיהם, שכן הם אינם מקבלים את שמירת השבת ומבקשים שחנויות אלו יפעלו בשבת על מנת להעניק להם חופש קניות בשבת.החרדים, לעומתם טוענים כי חרם זה גם כן פוגע באחת מזכויותיהם ולא ייתכן שבעל עסק שרוב הכנסותיו מהציבור החרדי יפתח עסקים אחרים בשבת - שהוא כאמור היום המקודש ביותר ליהודים.ויסמן עצמו, בעל השליטה ברשת הפיצוציות, טוען כי חרם זה פוגע אף הוא בזכות בסיסית שלו ודורש להפסיק את החרם.אולם, לא רק שתי זכויות אלו נפגעות, אלא גם זכויות נוספות. למשל, העובדה היא שבפיצוציות הללו הפתוחות 24 שעות ביממה, עובדים אנשים רבים שאינם בעלי יכולת, ושזו העבודה היחידה שהם יכולים לעבוד בה. לא תמיד בעלי הפיצוציות בת"א אפילו משלמים להם כחוק על שעות עבודה בשבת או על שעות נוספות, וגם ימי מנוחה אין מקבלים העובדים, וכיוון שאין לעובדים אלו ברירה- הם ממשיכים לעבוד ו"נדרסים" בשם הזכויות השונות, כפי שטוענים החילונים לדוגמה.מנגד, יש הטוענים כי כל אדם יכול לבחור לעצמו את מקצועו ואת התחום שהוא רוצה לעבוד בו,ואם אותם עובדים בפיצוציות בחרו לעבוד בעבודה זו - זו זכותם הדמוקרטית.לדעתי, תמיכה בחרם היא פגיעה בזכויות החילונים, לעומת זאת התנגדות לחרם משמעותה המשך פעילות העסקים הללו בשבת ובכך מניעת זכויות שונות מהעובדים. לעניות דעתי, גם אם אין אנחנו תומכים בחרם החרדי בשל הרקע שלו, עלינו לתמוך בו בשל הפגיעה בעובדים. 1.א.לפניךמאמר המכיל מספר מושגים באזרחות חפשו לפחות שלושה מושגים ולגבי כל מושג ציין מהו והציגו אותו, הסבירו כיצד בא לידי ביטוי בקטע.ב. הציגו את עמדת כותב המאמר ונמקו אותה במושג באזרחותג. כתבו עמדה המנוגדת לעמדת הכותב ונמקו זאת במושג באזרחותמשחר ילדותי היה ברור לי כי תמיד יש בידי החופש להביע את דעתי, למחות , לבקר ולצאת לכל מלחמה שאני בוחר, למען הדברים שאני מאמין בהם. במסגרת החוק, השמיים הם הגבול עבורי למהפכות, קטנות כגדולות, שקטות כרועשות. אני יודע שהכול תמיד פתוח , אפשרי ובעיקר ניתן לשינוי. הידיעה הברורה הזאת, שמובילה אותי עשרות שנים , היא שמאפשרת לי לחיות את חיי כאזרח במדינת ישראל בחירות מחשבתית , נפשית ורוחנית.כידוע לכולם, חופש ההפגנה הוא המשכו הטבעי של חופש הביטוי , בשילוב עם חופש ההתארגנות. המחאה היא אחת הדרכים שבהן אנו, הציבור החי במדינה ונושם את הצלחותיה כמו גם את מחדליה , יכולים לבטא את דעתנו באופן פומבי והיא כלי לגיטימי להבעת תמיכה או ביקורת – לאדם בודד או לקבוצה.אירועים רבים שטלטלו את חיינו הובילו לאורך ההיסטוריה למחאות. בשנה האחרונה נושא ההפגנות עלה ביתר שאת לסדר היום הציבורי והתקשורתי בעקבות מימוש כמעט יום יומי של הזכות להפגין , בין השאר בעקבות משבר הקורונה , אבל איש אינו יוצא כיום לרחובות למען דבר מהותי – שינוי שיטת הבחירות בישראל.שיטת הבחירות הנהוגה בישראל מאפשרת ריבוי מפלגות, ובהן מפלגות קטנות שנכנסות לכנסת ומייצגות קבוצות שונות בחברה. מצב זה גורם למשבר משילות רחב ועמוק, הבא לידי ביטוי בחוסר היכולת של מוסדות הממשל לעצב, להוביל וליישם מדיניות עקבית. העוצמה הרבה שיש למפלגות הקטנות, באופן לא מידתי למספר אזרחים שהצביעו עבורן, מאפשרת להן לעיתים לכפות את האינטרסים המצומצמים שלהן על הממשלה ולהקשות עליה לתפקד ולערער את יציבותה. כל ממשלה בישראל נשענת על תמיכת רוב חברי הכנסת וזקוקה לאישור של 61 חברי כנסת לפחות בכל רגע נתון. התוצאה היא ראש ממשלה סחיט ולא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית הוא ממוקם.אני חושב שיש לשנות את שיטת הבחירות לבחירה ישירה לראשות הממשלה כדי ליצור רצף שלטוני יציב. כשתהיה בחירה ישירה ראש הממשלה ייבחר לכמה שנים רצופות, לא תוכל להתקיים סחטנות פוליטית.לכן אני קורא לשנות את שיטת הבחירות בישראל, לפני שהחוכמה לאחר המעשה תהיה בכייה לדורות. כל מי שישראל ודורות העתיד חשובים לו , מן הראוי שיפעל בהתאם, בזמן ובעת הנכונים, תוך שמירה על החוק. מצאו בקטע 3 מושגים מתחום האזרחות. לגבי כל מושג שנמצא, ענו על השאלה הבאה:ציין והצג את המושג.הסבר כיצד המושג שנמצא בא לידי ביטוי בקטע.מצאו את עמדת הכותב ביחס לאחד המושגים שנמצאו.הסבירו כיצד עמדת הכותב באה לידי ביטוי בקטע.נסחו עמדה הפוכה לעמדת הכותב, בססו את העמדה על מושג מתחום האזרחות.במלאת שבעים שנה למדינת ישראל הכלכלה בישראל משגשגת למדי, אך עדיין לא הגיע השגשוג לכל שכבות החברה ולכל המגזרים. כחמישית מאזרחי ישראל בגיל העבודה הם ערבים, אך בגלל סיבות שונות שיעור התעסוקה של ערביי ישראל נמוך בהרבה מן הממוצע הארצי, והשכר הממוצע בחברה הערבית נמוך מן השכר הממוצע בישראל. שיעור התעסוקה הנמוך יחסית בחברה הערבית הוא בין השאר תוצאה של קשיים הקשורים לסביבה ולהיעדר תשתיות מתאימות. לדוגמה, התחבורה הציבורית ליישובים ערביים רבים אינה מספיקה, וכך נמנעת מתושביהם האפשרות לרכוש הכשרה מקצועית בהתאם לשאיפותיהם כי אין להם איך להגיע מביתם למוסדות לימוד מרוחקים. במקרים רבים קשיי התחבורה גם מגבילים את תושבי היישובים המרוחקים יותר לעיסוק במקצועות שההכנסה מהם נמוכה יחסית. נוסף על כך, ביישובים ערביים יש מחסור במעונות יום לפעוטות, ולכן אימהות רבות אינן יכולות לצאת לעבודה מחוץ לבית, אף על פי שגם הן רוצות לעבוד ולהגשים את עצמן. כדי לשנות מציאות זו, ממשלת ישראל מממנת מרכזים ייעודיים לקידום התעסוקה במגזר הערבי ובמיוחד בקרב נשים ערביות. המרכזים האלה משתפים פעולה עם מעסיקים שונים, כדי ליצור מקומות עבודה ומסלולי קידום שמותאמים במיוחד לצרכים של המגזר הערבי. באמצעות השקעה כספית זו, המדינה מקווה להעלות את השכר הממוצע בחברה הערבית ולאפשר לנשים רבות ככל האפשר להשתלב במעגל התעסוקה. למרות המאמץ הניכר והעלייה שכבר הושגה בשכר הממוצע ובשיעור הנשים שיוצאות לעבוד מחוץ לביתן, המטרה עדיין לא הושגה במלואה. לכן אני סבור שעל המדינה להגביר את המאמץ ולהגדיל את ההשקעה הכספית בתחבורה ובעידוד תעסוקה ביישובים הערביים. כך היא תאפשר לאזרחים רבים ככל האפשר להתקיים בכבוד, ואף ליהנות משגשוג כלכלי ומהגשמה עצמית בהתאם לשאיפותיהם. שבעים שנה לאחר הקמת המדינה החברה בישראל נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, והיא מנסה להתמודד בדרכים מגוונות עם השסעים החברתיים שהתהוו בה. לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה בהתאם לחזון של מקימי המדינה. זהו אינטרס משותף לכל אזרחי המדינה, שכן מהלך כזה יקדם את החברה בישראל, את כלכלת המדינה ואת חוסנה הלאומי. (מעובד על פי י' תמיר, 'צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי', דה־מרקר, 28 בנובמבר 2017) מצאו בקטע 4 מושגים מתחום האזרחות. לגבי כל מושג שנמצא, ענו על השאלה הבאה:ציין והצג את המושג.הסבר כיצד המושג שנמצא בא לידי ביטוי בקטע.מצאו את עמדת הכותב ביחס לאחד המושגים שנמצאו.הסבירו כיצד עמדת הכותב באה לידי ביטוי בקטע. מצאו בקטע 4 מושגים מתחום האזרחות. לגבי כל מושג שנמצא, ענו על השאלה הבאה:ציין והצג את המושג.הסבר כיצד המושג שנמצא בא לידי ביטוי בקטע.מצאו את עמדת הכותב ביחס לאחד המושגים שנמצאו.הסבירו כיצד עמדת הכותב באה לידי ביטוי בקטע מצאו בקטע 4 מושגים מתחום האזרחות. לגבי כל מושג שנמצא, ענו על השאלה הבאה:ציין והצג את המושג.הסבר כיצד המושג שנמצא בא לידי ביטוי בקטע.מצאו את עמדת הכותב ביחס לאחד המושגים שנמצאו.הסבירו כיצד עמדת הכותב באה לידי ביטוי בקטע.החלטתן של כמה עיריות במטרופולין גוש דן, ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן ורמת השרון, על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, שוחקת את ההסכם ההיסטורי ומשנה את המציאות באופן משמעותי. מעתה לתושבי גוש דן תהיה דרך נוחה להתנייד, גם אם אינם בעלי רכב פרטי, והדבר ללא ספק יקל את חייהם של לא מעט אזרחים. אבל ההחלטה הזו עושה דבר נוסף: מבלי שהממשלה והכנסת נתנו דעתן או הסכמתן לכך, הועבר הלכה למעשה עוד מימד בהסדרת יחסי דת ומדינה, בהקשר של מנוחת השבת, לרמה המקומית.גם בנושא פעילות כלכלית בשבת נשחק ההסכם ההיסטורי: בשנים האחרונות חנויות ומרכזי קניות נפתחים בשבת כ"פטריות אחרי הגשם". למעשה, 25% מהפעילות המסחרית בישראל מתרחשים בשבת. ברוב המקומות הפעילות הכלכלית בשבת נוגדת את החוק הארצי והמקומי, אבל אף אחד לא טורח לאכוף אותו.בעיני ישראלים רבים המצב הנוכחי מבורך. בחסות הכאוס גדלה לכאורה זכות בסיסית של כל אדם, ונשחק ההסכם ההיסטורי הנשען על חרבותיהן של המפלגות הדתיות. אמנם, הגדלת אפשרות הבחירה לבילוי ביום המנוחה היא דבר מבורך. הבעיה היא שאנו גולשים במדרון חלקלק. סקרי צרכנים מעידים על ביקוש לא רק למרכולים, אלא גם למוסכים ולשירותים נוספים בשבת.התוצאה של התהליכים הללו היא כאוס הסדרתי ברמה הארצית, ומציאות שבה שאלה ערכית וזהותית מהמעלה הראשונה, של אופי הפרהסיה של השבת במדינה היהודית, מוסדרת על ידי ערים ושכונות במקום על ידי הכנסת והממשלה. המצב הזה רע בכמה מובנים. ראשית, הוא יוצר מרוץ לתחתית בדמות תחרות בין רשויות באשר לפתיחת עוד שירותים, קניונים וקווים לפעילות בשבת. שנית, הוא פוגע קשות באלו מבין השכבות החלשות שנאלצים לעבוד בשבת, ובכך מונע זכויות סוציאליות. שלישית, הוא פוגע באופן אנוש ביכולת התחרות ובכושר ההתפרנסות של מי שמבקשים לשמור שבת. ולבסוף, הוא מסכן את אופייה המיוחד של השבת במדינת ישראל, ואם יימשך, מצב זה עלול להפוך את השבת לעוד יום רגיל.מה הפתרון? קודם כל, הגיע הזמן להכיר בכך שההסכם ההיסטורי מת מזמן, ושבאה העת לעדכנו בהסכמה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. נוסף על כך, ברור שישראלים רבים רוצים לבלות את השבת בדרך הנוחה להם. לצד זאת, חייבים לקבוע מגבלות ארציות לפעילות כלכלית ומסחרית ולתחבורה ציבורית בשבת, שבתוכן יוכלו רשויות לקבוע את המינון המתאים להן, שאם לא כן, בעתיד הלא רחוק תהיה שבתנו - חול. (מעובד על-פי: שוקי פרידמן, 10 "ישראל היום").