מטלה מסכמת ספר יואל

לפניך תקציר של פרק א השלם את המילים החסרות יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל . זה כל מה שאנחנו יודעים עליו בעצם. מתי? היכן? לפרשנים פתרונים.בשניהפרקים הראשונים של הספר, מתמודד הנביא והעם עם מכת ארבהקשה.מכה שלא מהעולם הזה (פסוקים ב-ד)כזו מכה עוד לא הייתה. תשאלו את הזקנים "הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם" (ב). שלב אחר שלב חיסל הארבה את כל הגידולים. מה שנותר אחרי בוא "הַגָּזָם, אָכַל הָאַרְבֶּה, וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל" (ד). לא נשאר כלום.אבל כבד (פסוק ה-יב)הפגיעה של הארבה אנושה כל כך, שאפילו השיכורים נקראים להתפכח "וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל שֹׁתֵי יָיִן עַל עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם" (ה). לא רק המותרות אינם, גם עבודת המקדש בבעיה, כי "הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית ה'", ועל כן "אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים" (ט). כמו שאתם מבינים, אם אין יין ואין מנחה ונסך, כנראה שגם הצרכים הבסיסיים ביותר נפגעו קשות. ככה זה נראה: "שֻׁדַּד דָּגָן, הוֹבִישׁ תִּירוֹשׁ, אֻמְלַל יִצְהָר" (י), וכל עובדי האדמה, וכל בני האדם אבלים על המצב.יש מה לעשות: תענית וזעקה (פסוקים יג-יד)אבל ציבורי מוכרז. מהמקדש יוצאת הקריאה לתענית - "קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל ה'" (יד).קינה על המצב (פסוקים טו-כ)המצב קשה. זה זמן לקונן על ההווה "אֲהָהּ לַיּוֹם", מתוך תחושת החרדה מפני העתיד "כִּי קָרוֹב יוֹם ה' וּכְשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֹא" (טו). בהווה - רעב בכל מקום. יש בצורת. אין עבודת אדמה, ואין יבולים "נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת" (יז). אין מרעה לצאן, ואפילו חיות הבר, במצוקה. "גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ, כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם" (כ). לפניך סיכום של פרק ב השלם את המילים מכת הארבה (פסוקים א-יא)אזעקת השופר נשמעת כדי להזהיר מפני האסון הקרב, ואולי גם לעורר לתשובה, "כִּי בָא יוֹם ה' כִּי קָרוֹב. יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה" (א-ב). לא מדובר בדימוי, אלא בחשכה ממש. להקות הארבה הן כעננים שחורים המכסים את השמש. והעולם, אחרי מכת הארבה, הוא כמו אחרי שריפה ענקית שכילתה הכל "כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה" (ג).אם לא הייתם עדים למכת ארבה בחייכם, פתחו את כל החושים והחיישנים והאזינו לפסוקי הנבואה כדי להבין את העוצמה. המראה: "כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן" (ד). קטנים, אבל מהירים ונחושים. הקול: "כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים... כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָשׁ" (ה). כשמדובר במספרים עצומים, קולות הכרסום מחרישי אזניים. ההרגשה: אימה. הארבה כמו צבא מיומן, אין נשק שיכול לעצור בעדו, והוא חודר לכל מקום "בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב" (ט).יש מה לעשות (פסוקים יב-יז)מי עומד מאחורי ההתקפה? "וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ... כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ" (יא). הארבה הוא שליח האל, וזה סוג של חדשות טובות, כי יש מה לעשות - "שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם". אבל באמת בכל לבבכם : "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם" (יב-יג).למרות הקריאה לתשובת הלב, יש מסגרת מעשית לרתימת העם כולו למהלך התיקון: "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה" (טו). אל ההתכנסות מוזמנים כולם. כולל כאלו שהייתם חושבים לתת להם פטור "אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם. יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ" (טז).אם יש תשובה אז יש תשובה (פסוקים יח-כז)"וַיַּעַן ה' וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ: הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ. וְלֹא אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם" (יט). במקום חרפה - פריחה, שמחה גדולה ושיקום, כולל פיצויים "וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם, חֵילִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם" (כה)למה כדאי לשים לב? לפניך סיכום של פרק ג השלם את המילים שפע נבואי (פסוקים א-ב)הפרק הקודם הסתיים בהבטחת שפע חומרי. הפרק פותח בהבטחת שפע רוחני "אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר" (פסוק א). רוח ה' שנשפכת מעוררת נבואה לכל. ללא הבדל גיל, מין ומעמד. הבנים והבנות. זקנים ובחורים. עבדים ושפחות.יום ה'. ומי ימלט? (פסוקים ג-ה)מופתים בשמים ובארץ מבשרים את "בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (פסוק ד). הוא נורא, אבל לא לכולם, כי "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", ו"בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה" (פסוק ה). לפניך סיכום של פרק ד השלם את המילים יום ה' על פי יואל.מתי? "בָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (פסוק א).מה? משפט עם הגויים. ובייחוד עם השכנים "צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת" (פסוק ד).איפה? ב"עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט".על מה המשפט? "וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי" (פסוק ב) על פגיעה מתמשכת, על הסגת הגבול, שוד ומכירה לעבדות.מה במשפט? מלחמת עולם. כל הגויים מוזמנים לקרב, אפילו מי שבדרך כלל פחות קרבי "הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי" (פסוק י).מי המנצח? ה'. "וַה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ" (פסוק טז).מה התוצאה? פריחה ביהודה. שממה במצרים ובאדום (כי מגיע להם).ככה נראה השפע ביהודה. כמו סירופ מתוק ושמנת "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב... " (פסוק יח).סוף דבר: "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (פסוק כ). לאחר שלמדנו על נבואותיו של יואל הבא נרכיב משקפי נבואה- נסה לבחון את האירועים שהתרחשו העת החדשה (100 שנים האחרונות) נסה לזהות מרכיב או יותר בנבואות יואל שניתן לומר שמתממשות בימינו- הסבר את קביעתך