פקודת כרמיה וגילויי האנטישמיות באלג'יר

האם ביצעת את העבודה בזוג? כן לא השלימו את המילים החסרות בפסקה המתארת את פקודת כרמיה. ב24 באוקטובר בשנת 1870 ניתנה פקודת כרמיה. הפקודה, שנקראת על שמו של אדולף כרמיה, שר המשפטים של צרפת, פורסמה במסגרת צווים שהוציאה ממשלת צרפת בעניין אלג'יריה, ולפיה לכל יהודי אלג'יריה הוענקה אזרחות צרפתית מלאה. קבלת האזרחות לא הייתה תלויה ברצונו האישי של כל יחיד. היה זה המקרה היחיד שבו כל היהודים באזורים שהיו תחת שלטון המדינות האימפריאליסטיותזכו להיות אזרחי המדינה האירופית ששלטה באזור.ליהודים, בהיותם אזרחים צרפתים, הוענקה זכות הצבעה, הם חויבו לשרת בצבא, והיה עליהם לנהוג על פי החוק הצרפתי גם בנושאים של המעמד האישי - נישואים וגירושים. התוקף הבלעדי של דיני המעמד האישי על פי ההלכה היהודית בוטל מפני רשויות השלטון, והם היו לטקס מסורתי בלבד. מכיוון שיהודי אלג'יריה היו עתה אזרחים צרפתים לכל דבר, הותר להם להנהיג ולנהל את הקונסיסטוריה, ורק הרב שעמד בראשה הגיע מן הקהילה היהודית בצרפת.הפקודה עוררה תגובות מנוגדות: יהודי אלג'יריה המסורתיים לא קיבלו אותה ברצון, שכן הם סברו שהיא תפגע ביהדותם וחששו כי היא תזרז התבוללות. התושבים המקומיים התנגדו לפקודה כי ראו ביהודים שכניהם את מי שמבקשים להתקרב לכובשים הצרפתים בני הדת הנוצרית ולנתק את קשריהם הממושכים עם שכניהם המוסלמים. גם הצרפתים והאירופים האחרים שישבו באלג'יריה לא היו שבעי רצון מן הפקודה, אשר השוותה אותם עם היהודים - היהודים נתפסו בעיניהם כילידים אשר חרגו מן המעמד הנחות הראוי להם; ואילו כרמיה התפאר כי הוא פטריוט צרפתי אשר הוסיף אזרחים למדינתו. בשנת ‏1870מנתה הקהילה היהודית באלג'יריה כשלושים ושלושה אלף איש, וכולם היו לאזרחי צרפת. קראו את הפסקה: "גילויי האנטישמיות באלג'יריה מתגברים" בעמ' 36 שבספר ההיסטוריה שלנו (מסע אל העבר- העולם המודרני במשבר)הסבירו את הקשר בין גילויי האנטישמיות באלג'יר לפקודת כרמיה