מבחן מס' 2 יא-3

מבחן 2 בתנ"ך: תשפ"ב הוראות לנבחן משך הבחינה: 120 דקות.ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.פרק ראשון – בראשית : סיפורי אבות (1X30) – 30 נקודותפרק שני – בראשית : סיפורי יוסף (2X29) - 58 נקודותפרק שלישי – קטע להבנה ולניתוח (1X12) – 12 נקודות סה"כ – 100 נקודותג. חומר עזר מותר בשימוש: תנ"ך שלם בלי פירושים, בלי תוספות ובלי תרגום. מותר להשתמש בתנ"ך שיש בו מפות.ד. הוראות מיוחדות: (1) אל תעתיקו את השאלה: כתבו את מספרה בלבד (2) התרכזו בנושא. שימו לב לכתב, לכתיב ולפיסוק. בהצלחה, צוות תנ"ך פרק ראשון – בראשית, סיפורי אבות ( 30 נקודות)ענו על שאלה אחת מן השאלות 2-1. (לכל שאלה 30 נקודות).בכל שאלה שבחרתם, ענו על כל הסעיפים. (לכל סעיף 10 נקודות) 1. קיראו בראשית, פרק כ"דא. אברהם שולח את עבדו לשליחות חשובה.(1) קראו פסוקים א-ט.מהי השליחות? מהי השבועה שהשביע אברהם את עבדו לפני שיצא למלא את השליחות, ומפני מה הזהיר אותו? (6 נק')(2) קראו פסוקים סא – סז.האם הצליח העבד בשליחות זו? בססו את תשובתכם על הכתוב. (4 נק')ב. קראו פסוקים יא – כא.(1) העבד מבקש מה' סימן שיעזור לו לבחור את הכלה המיועדת. מהו הסימן ועל אילו שתי תכונות של הכלה המיועדת סימן זה יכול ללמד? (6 נק')(2) קראו את פסוק כא.על פי פסוק זה, האם חשב העבד שקיבל את הסימן שביקש? נמקו את דבריכם ובססו אותם על הפסוק. (4 נק')ג. קראו גם בראשית כ"ז, פסוקים ו-יז.לדעתכם, האם הדמות של רבקה על פי בראשית, פרק כ"ד, פסוקים טו-כא תואמת את דמותה על פי בראשית, פרק כ"ז, פסוקים ו-יז? נמקו את דבריכם. (10 נק') 2. קראו בראשית,פרק כ"ז, פסוקים א-כט.א. בקטע זה מסופר כי יעקב רימה את יצחק אביו.(1) קראו פסוקים יח-יט ופסוק כד.על פי פסוקים אלה, הסבירו את מעשה הרמייה של יעקב, וכתבו מהי המטרה שביקש להשיג באמצעות מעשה זה. (5 נק')(2) על פי פסוקים א-כט, האם יעקב הצליח להשיג את מטרתו. הביאו ראיה אחת מן הפסוקים לביסוס קביעה זו. (5 נק')ב. קראו גם בראשית, פרק כ"ה, פסוק כג ופסוקים כז-כח.(1) הביאו מפסוקים אלה שתי סיבות שונות לרצון של רבקה לפעול למען יעקב. (4 נק')(2) קראו בראשית, פרק כ"ז, פסוקים ח-יז.הביאו שתי דוגמאות לביסוס הטענה כי רבקה פעלה בעורמה למימוש רצונה. הסבירו כל דוגמה. (6 נק')ג. קראו פרק כ"ז, פסוקים יא-יט ואת המדרש שלפניכם לפסוק י"ד."וילך (יעקב) ויקח ויבא לאמו – אנוס וכפוף ובוכה" (בראשית רבה, פרק ס"ה, סימן ט"ו)(1) הביאו מן הכתוב ראיה אחת המבססת את דברי המדרש. הסבירו את דבריכם. (5 נק')(2) הביאו מן הכתוב ראיה אחת המפריכה את דברי המדרש. הסבירו את דבריכם. (5 נק') פרק שני – בראשית, סיפורי יוסף ( 58 נקודות)ענו על שתיים מן השאלות 3 – 5. (לכל שאלה 29 נקודות, סה"כ 58 נקודות)בכל שאלה שבחרתם, ענו על כל הסעיפים. (לסעיפים א-ב 10 נקודות, לסעיף ג - 9 נקודות) 3. קראו בראשית, פרק ל"ט.א. את המילה "הלחם" בפסוק ו' ניתן להסביר בשתי דרכים:* כפירוש העולה מבראשית, פרק ג' פסוק י"ט ומבראשית, פרק מ"ג פסוקים לא-לג.* ועל-פי פירוש רש"י: "היא אשתו, אלא שדיבר בלשון נקייה".(1) הסבירו את פסוק ו' על-פי כל אחד מהפירושים. (6 נק')(2) איזה פירוש תואם את הנאמר בפסוק ט'? הסבירו. (4 נק')ב. (1) מצאו נקודת דמיון בין מצבו של יוסף בבראשית פרק ל"ט פסוקים כ-כג לבין מצבו בבראשית פרק ל"ז פסוקים כ-כד. (4 נק')(2) קראו בראשית פרק ל"ט פסוקים א-ו ופסוקים כ-כד.בפסוקים אלה מתוארת עליית יוסף לגדולה בנסיבות שונות.הסבירו על-פי כל אחד מהקטעים, את ההתרחשות הקודמת בחייו שהביאה לכך, ואת שני הגורמים לעלייתו לגדולה (שני הגורמים מופיעים בכל אחד מהקטעים). (6 נק')ג. קראו פסוקים יח-כג.(1) יש הטוענים, שעל אף השתדלותה של האשה להציג את יוסף כבוגד, פוטיפר לא האמין לדבריה. הביאו ראיה לכך מהכתוב והסבירו. (5 נק')(2) מדוע לדעתכם פוטיפר אינו חוקר את אשתו על הארוע? הסבירו. (4 נק') 4. קראו בראשית, פרק מ' פסוקים ט-כג.א. יש הטוענים כי יוסף פתר את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים על-פי מה שלמד מן החלום על גישת כל אחד מהם לתפקידו.(1) ציינו פרט אחד מחלומו של שר המשקים, והסבירו כיצד היה יכול יוסף ללמוד ממנו על גישת שר המשקים לתפקידו. (5 נק')(2) ציינו פרט אחד מחלומו של שר האופים, והסבירו כיצד היה יכול יוסף ללמוד ממנו על גישת שר האופים לתפקידו. (5 נק')ב. קראו פסוק י"ג ופסוקים י"ח-י"ט.יש הטוענים כי שר האופים ציפה לפתרון אופטימי של חלומו, ושהפתרון של יוסף לחלום שר האופים מנוסח באופן שתקוותו של שר האופים עדיין אינה נכזבת בתחילת דברי יוסף.הסבירו כיצד אפשר לבסס טענה זו על פסוגים יג ופסוקים י"ח-י"ט. (10 דק')ג. קראו בראשית, פרק מ' פסוקים י"ד-ט"ו, כ"ג ובראשית, פרק מ"א פסוקים ט'-י"ב.יש הטוענים כי שר המשקים הפר את הבטחתו ליוסף כי שכח אותו, אחרים טוענים כי שר המשקים לא שכח את יוסף אלא לא רצה לזכור את הנסיבות שבהן הכיר את יוסף.כיצד אפשר להסביר את המילה "חטאיי" שבפרק מ"א פסוק ט', לפי כל אחד מהפירושים ? (9 נק') 5. קראו בראשית פרק מ"ד, פסוקים א – יח.א. (1) הסבירו מהו המעשה שעשה יוסף כדי למנוע מן האחים לחזור לאביהם שבכנען. (4 נק')(2) מה האחים מציעים לשליח של יוסף, מה יהודה מציע ליוסף, ומה יוסף עונה בתגובה על הצעתו? (6 נק')ב. קראו פסוקים י"ג-י"ח.קראו גם בראשית, פרק ל"ז, פסוקים כו-כח.(1) הסבירו מהו ההבדל בין היחס של יהודה אל יוסף, המתואר בפרק ל"ז, פסוקים כו-כח, ובין היחס של יהודה אל בנימין, המשתמע מפרק מ"ד, פסוקים טז-יח. (5 נק')(2) קראו גם בראשית, פרק ל"ח, פסוקים כד-כו.יש הטוענים שהמסופר בפסוקים אלה מבשר את השינוי בהתנהגות של יהודה המתוארת בפרק מ"ד פסוקים טז-יח.הסבירו טענה זו ובססו אותה על הכתוב. (5 נק')ג. קראו בראשית, פרק ל"ז, פסוק לד, וגם בראשית, פרק מ"ד, פסוק יג ואת המדרש שלפניכם לפסוק זה:"אמר להם הקב"ה (אלוהים): אתם גרמתם לקרוע בגדי אביכם בדבר של חינם (לשווא), כך תקרעו אתם על דבר של חינם". (מדרש תנחומא, פרשת מקץ, פרק מ"ג, סימן י').(1) הסבירו מדוע קרע יעקב "קריעת חינם", ומדוע קרעו האחים "קריעת חינם". (5 נק')(2) לדעתכם, האם הסיבה שבגללה קרעו האחים את בגדיהם דומה בחומרתה לסיבה שבגללה קרע יעקב את בגדיו? נמקו את דבריכם. (4 נק') פרק שלישי – קטע להבנה ולניתוח (12 נקודות)ענו על סעיף א' חובה (7 נקודות) ועל אחד מן הסעיפים ב – ד (5 נקודות) 6. קראו שמואל א, פרק י"ז, פסוקים ד-ט, לח-מז, נ.פסוקים א'-ט':א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם. ד וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל, הַשִּׁרְיוֹן--חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים, נְחֹשֶׁת. ו וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת, עַל-רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו. ז וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ, שֵׁשׁ-מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל; וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה, הֹלֵךְ לְפָנָיו. ח וַיַּעֲמֹד, וַיִּקְרָא אֶל-מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה: הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל--בְּרוּ-לָכֶם אִישׁ, וְיֵרֵד אֵלָי. ט אִם-יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי, וְהִכָּנִי--וְהָיִינוּ לָכֶם, לַעֲבָדִים; וְאִם-אֲנִי אוּכַל-לוֹ, וְהִכִּיתִיו--וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים, וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ.פסוקים ל"ח-נ':לח וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו, וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ, שִׁרְיוֹן. לט וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת-חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת, כִּי לֹא-נִסָּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה, כִּי לֹא נִסִּיתִי; וַיְסִרֵם דָּוִד, מֵעָלָיו. מ וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט--וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ; וַיִּגַּשׁ, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי. מא וַיֵּלֶךְ, הַפְּלִשְׁתִּי, הֹלֵךְ וְקָרֵב, אֶל-דָּוִד; וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה, לְפָנָיו. מב וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת-דָּוִד, וַיִּבְזֵהוּ: כִּי-הָיָה נַעַר, וְאַדְמֹנִי עִם-יְפֵה מַרְאֶה. מג וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-דָּוִד, הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי-אַתָּה בָא-אֵלַי בַּמַּקְלוֹת; וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-דָּוִד, בֵּאלֹהָיו. מד וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-דָּוִד: לְכָה אֵלַי--וְאֶתְּנָה אֶת-בְּשָׂרְךָ, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה. מה וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. מו הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל. מז וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה': כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ.מח וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד; וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד.ענו על סעיף א - חובה.א. קראו פסוקים ד-ז, לח-מד שלפניכם.בעימות בין דוד לגולית מודגש שהכוחות שלהם אינם שווים.(1) הוכיחו טענה זו על פי שתי דוגמאות משני הקטעים שלפניכם.(2) גולית מרגיש מושפל בגלל היריב שהוצב מולו. הוכיחו קביעה זו על פי הכתוב.ענו על אחד מהסעיפים ב-ד.ב. קראו פסוקים לח-מה שלפניכם.(1) על פי פסוקים אלה, הסבירו את הניגוד בין אופן ההיערכות של דוד למלחמה ובין אופן ההיערכות של שאול למלחמה.(2) מהי הביקורת הסמויה בפסוקים אלה על שאול המלך? בססו את דבריכם על הכתוב.ג. קראו פסוקים מג-מז שלפניכם.הקרב בין דוד לגלית מוצג כמלחמה בין אלוהי הפלשתים ובין אלוהי ישראל.בססו טענה זו על הכתוב והסבירו את דבריכם.ד. קראו גם שמואל ב, פרק כ"א, פסוק יט.מהי הסתירה בין הכתוב בשמואל ב, כא, יט ובין המסופר בשמואל א, פרק י"ז שלפניכם?קראו את דברי י' זקוביץ וא' שנאן שלפניכם, המתייחסים לסתירה שהסברתם בסעיף הקודם."סיפורים שלראשונה סופרו על דמויות שוליות מצטרפים בשלב משני (...) לסיפורים המסופרים על הדמות המרכזית (...) וסיפור הריגת גלית מסתפח אל דמותו אדירת הממדים של דוד". (מעובד על פי י' זקוביץ, א' שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2004, עמ' 193).על פי חוקרים אלה, מדוע יוחסה הריגת גלית לדוד? הסבירו את דבריכם. ב ה צ ל ח ה !