שמואל פרק ט' - המלכתו של שאול - המלך הראשון של ישראל

את פרק ט' ניתן לסכם במשפט אחד- "שאול הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה".מדוע בכל זאת נמשך הפרק 27 פסוקים??ומה היה מיוחד בשאול שדווקא הוא נבחר להיות המלך הראשון של ישראל?את זאת נוכל לפענח על ידי ניסיון להתחקות אחר דמותו. קראו את הפסוקים הבאים: א וַיְהִי-אִישׁ מבן ימין (מִבִּנְיָמִין), וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ--בֶּן-אִישׁ יְמִינִי: גִּבּוֹר, חָיִל. ב וְלוֹ-הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּבֹהַּ מִכָּל-הָעָם. ג וַתֹּאבַדְנָה, הָאֲתֹנוֹת, לְקִישׁ, אֲבִי שָׁאוּל; וַיֹּאמֶר קִישׁ אֶל-שָׁאוּל בְּנוֹ, קַח-נָא אִתְּךָ אֶת-אַחַד מֵהַנְּעָרִים, וְקוּם לֵךְ, בַּקֵּשׁ אֶת-הָאֲתֹנֹת.ד וַיַּעֲבֹר בְּהַר-אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ-שָׁלִשָׁה, וְלֹא מָצָאוּ; וַיַּעַבְרוּ בְאֶרֶץ-שַׁעֲלִים וָאַיִן, וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ-יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ. ה הֵמָּה, בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף, וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרוֹ אֲשֶׁר-עִמּוֹ, לְכָה וְנָשׁוּבָה--פֶּן-יֶחְדַּל אָבִי מִן-הָאֲתֹנוֹת, וְדָאַג לָנוּ.ו וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּה-נָא אִישׁ-אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת, וְהָאִישׁ נִכְבָּד, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר בּוֹא יָבוֹא; עַתָּה, נֵלְכָה שָּׁם--אוּלַי יַגִּיד לָנוּ, אֶת-דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר-הָלַכְנוּ עָלֶיהָ. ז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ, וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה-נָּבִיא לָאִישׁ--כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ, וּתְשׁוּרָה אֵין-לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים: מָה, אִתָּנוּ. ח וַיֹּסֶף הַנַּעַר, לַעֲנוֹת אֶת-שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף; וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים, וְהִגִּיד לָנוּ אֶת-דַּרְכֵּנוּ. ט לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, לְכוּ וְנֵלְכָה, עַד-הָרֹאֶה: כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם, יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה. י וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ, לְכָה נֵלֵכָה; וַיֵּלְכוּ, אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-שָׁם, אִישׁ הָאֱלֹהִים. שאילת שאלות - איזו שאלה 'טובה' תשאלי היום? נסחי 3 שאלות מתוך הפסוקים שקראת: שאלת מחשבה שאלת תוכן שאלה לשונית קראו את ההגדרות הבאות:אפיון ישיר- הצורה הפשוטה ביותר לאפיין דמות, תיאור אחד לאחד של הדמות. למשל: "היא אישה חכמה" / 'היא תלמידה חרוצה' / 'הוא ערמומי'.אפיון עקיף- הצורה המחוכמת יותר לאפיין דמות. אפיונה של דמות ללא אמירה ישירה על הדמות. הדמות מאופיינת באופן עקיף על ידי מעשיה, דרך דיבורה או מחשבתה. למשל- 'היא עזרה לשכנתה החולה' – זהו אפיון עקיף אפיון המעיד על טוב-לב. / ' הוא התלבט באיזו דרך לבחור ושקל רבות מה יהיה הדבר הנכון ביותר עבורו' - זהו אפיון המעיד על אדם שקול. עני על 3 הסעיפים הבאים:א. מה ניתן ללמוד על שאול מן האפיון הישיר שלו בפס' א'-ב'?ב. מה ניתן ללמוד על שאול מן האפיון העקיף בדבריו לנערו בפס' ג'-ה'? הסבירו.ג. מה ניתן ללמוד על שאול משיחתו הארוכה עם נערו בפס' ה'-י'? בנקודה מסויימת שאול התייאש ממציאת האתונות והחליט לשוב הביתה: "וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ לְכָה וְנָשׁוּבָה פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ".שאול שיתף בדאגת האב גם את הנער: "וְדָאַג לָנוּ" ולא אמר 'ודאג לי', מכאן למדו חז"ל בתוספתא למסכת ברכות פרק ד הלכה יח:על ענוותנותו הרבה של שאול שהישווה את עצמו לעבדו:"אף שאול לא זכה למלכות, אלא מפני הענווה, שנאמר: 'פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו' שקל [=הישווה] עבדו בו". קראי את הפירוש של חז"ל בתוספתא והתאימי בין חלקי המשפטים: מפני מידת הענווה שהיתה בו שאול זכה במלכות פן יחדל אבי ודאג לנו' - ומכך לומדים שהוא השווה את עצמו לאותה דרגת חשיבות כמו של העבד שלו' מידת הענווה של שאול נלמדת מהביטוי הוא היה אומר לנערו לשוב כדי שאביו לא ידאג לו אם שאול היה חושב רק על עצמו קראי את הפסוקים הבאים והשלימי את המילים החסרות:יא הֵמָּה, עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת, יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם; וַיֹּאמְרוּ לָהֶן, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה. יבוַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ, הִנֵּה לְפָנֶיךָ; מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר--כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם, בַּבָּמָה. יגכְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל, כִּי לֹא-יֹאכַל הָעָם עַד-בֹּאוֹ--כִּי-הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי-כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים; וְעַתָּה עֲלוּ, כִּי-אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ.יד וַיַּעֲלוּ, הָעִיר; הֵמָּה, בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם, לַעֲלוֹת הַבָּמָה.טו וַ-ה', גָּלָה אֶת-אֹזֶן שְׁמוּאֵל, יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי בוֹא-שָׁאוּל לֵאמֹר. טז כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים: כִּי רָאִיתִי אֶת-עַמִּי, כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי.יזוּשְׁמוּאֵל, רָאָה אֶת-שָׁאוּל; וַ-ה' עָנָהוּ--הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי. יח וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת-שְׁמוּאֵל, בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר; וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵי-זֶה בֵּית הָרֹאֶה?יט וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת-שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה--עֲלֵה לְפָנַי הַבָּמָה, וַאֲכַלְתֶּם עִמִּי הַיּוֹם; וְשִׁלַּחְתִּיךָ בַבֹּקֶר, וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ. כ וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת לְךָ, הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים--אַל-תָּשֶׂם אֶת-לִבְּךָ לָהֶם, כִּי נִמְצָאוּ; וּלְמִי, כָּל-חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל--הֲלוֹא לְךָ, וּלְכֹל בֵּית אָבִיךָכא וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא בֶן-יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה, מִכָּל-מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן; וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי, כַּדָּבָר הַזֶּה? הנערות, שואבות המים, הכווינו את שאול ואת נערו כיצד למצוא את 'הרואה', כלומר, את הנביא.שאול ונערו מגיעים לעיר, שאול פוגש את שמואל ושואל אותו היכן ביתו של הרואה ושמואל עונה לו שהוא עצמו זה הנביא שהוא מחפש. יש כאן מושג שנקראה 'סיבתיות כפולה': מצד אחד זה נראה שממש במקרה שאול הזדמן לבית הנביא בכדי לקבל עצה טובה לגבי מציאת האתונות - זוהי סיבה 'ארצית'. ומצד שני אנחנו קוראים כי זה היה מכוון וכי ה' גילה לשמואל יום קודם כי המלך החדש יגיע אליו - זוהי סיבה 'אלוקית'.שמואל מבשר לשאול כי האתונות נמצאו וכי הוא עצמו עתיד למלוך על העם.תגובתו של שאול מעידה אף היא על צניעות וענווה מצידו: הֲלוֹא בֶן-יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה, מִכָּל-מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי, כַּדָּבָר הַזֶּה? בתנ"ך יש מוטיב חוזר לפיו דמויות של מנהיגים גדולים, מגיבות בצנעה ובענווה כאשר הן שומעות על כך שיהיו מנהיגים. קראי את תגובות הדמויות הבאות מן התנ"ך: איזו אחת מהן מגיבה באופן דומה לזה של שאול? משה - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם גדעון- וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי ירמיהו - וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי ה', הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי, דַּבֵּר: כִּי-נַעַר, אָנֹכִי כל התשובות נכונות כב וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת-שָׁאוּל וְאֶת-נַעֲרוֹ, וַיְבִיאֵם לִשְׁכָּתָה...כהוַיֵּרְדוּ מֵהַבָּמָה, הָעִיר; וַיְדַבֵּר עִם-שָׁאוּל, עַל-הַגָּג. כווַיַּשְׁכִּמוּ, וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל-שָׁאוּל הגג (הַגָּגָה) לֵאמֹר, קוּמָה, וַאֲשַׁלְּחֶךָּ; וַיָּקָם שָׁאוּל, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הוּא וּשְׁמוּאֵל--הַחוּצָה. כז הֵמָּה, יוֹרְדִים בִּקְצֵה הָעִיר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל-שָׁאוּל אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ, וַיַּעֲבֹר; וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם, וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת-דְּבַר אֱלֹהִים. שמואל מכבד את שאול ומפציר בו שיישאר. לאחר מכן, בעליית הגג ובאופן פרטי ולא גלוי עדין לכל העם, הוא מושח אותו למלך בטקס מקובל של משיחתו בשמן.ציירי את אחת הסיטואציות מפרק ט', הפרק שלמדנו, תוכלי לבחור בסיפור האתונות, במפגש עם שואבות המים או בסיפור המשיחה: המלכת שאול - מלך ראשון לישראל איך מרגישה כל אחת מן הדמויות במעמד של ההמלכה?נסי להזכר בעמדתו של שמואל לגבי מלך וכן בפרק שלנו כעת, כתבי משפט שעשוי לעבור במחשבה לכל אחת מן הדמויות: הָרֹאֶה - בין נביא ל'שאלת חכם'? לפני שתעברו לשני נושאים להעמקה העולים מתוך הפרק, גררו ושייכו כל משפט למקומו: 'הרואה' - בין נביא לשאלת חכם הרואה מכונה בשם זה כיון שהוא רואה דברים לעומק, מעבר לחיצוניות. מהו ההבדל בין הנביא לבין רב ירא שמים וחכם בתורה? הסיבתיות הכפולה ה' נגלה לשמואל יום לפני בואו של שאול ומגלה לו כי המלך שינהיג את העם יגיע לביתו. שאול מגיע לביתו של שמואל מהסיבה הפשוטה שהוא רוצה לברר היכן נמצאים האתונות של אביו.