רמה ב' יחידת חזרה (1)

זמןהאם אתם יכולים לחשוב על עולם בלי זמן ובלי שעון? האם יכולים להיות חיים בעולם המודרני בלי שעון ובלי זמן? היום לכל ילד יש טלפון נייד עם שעון, וכל החיים המודרניים עובדים לפי זמן: אנשים הולכים לעבודה וחוזרים הביתה; מורים בבית הספר, במכללה ובאוניברסיטה מתחילים שיעור ומסיימים אותו; רכבות ומטוסים יוצאים ממקום אחד ומגיעים למקום אחר; במשחק כדורגל השופט אומר מתי המשחק מתחיל, ומתי הוא נגמר; באולימפיאדה מודדים זמן; כשאנחנו מבשלים אנחנו שמים את האוכל ו"שוכחים" אותו, כי יש שעון.אבל לא תמיד זה היה ככה. לפני עשרת אלפים שנה לא היו שעונים ולא היה זמן. היה רק הזמן הטבעי. הייתה שנה, היו עונות השנה, היה חודש, והיו גם יום ולילה. כשאנשים רצו להזמין חברים לתפילה, לעבודה או למסיבה, הם לא יכלו לקבוע, כמו היום, זמן לפגישות. הם מצאו דרכים אחרות.המצרים במצרים העתיקה חילקו את היום ל-12 שעות ואת הלילה גם כן ל-12 שעות, וכך המציאו את השעה. אבל, רק בשני ימים בשנה היום והלילה שווים, ורק בימים האלה כל שעה הייתה 60 דקות (הם לא ידעו עדיין מה זה דקות...), ובימים האחרים היו שעות קצרות ושעות ארוכות. גם לא היו להם שעונים, ולכן הם לא ידעו באמת מה השעה.כשהתחילה המהפכה התעשייתית (الثورة الصناعية) לפני 250 שנה, באו הרבה אנשים לגור בעיר. הם התחילו לעבוד במפעלים (مصانع), שם החליטו שכולם צריכים לבוא ביחד, אבל איך אנשים יכולים לדעת מתי לבוא? אז חילקו את היממה ל-24 חלקים שווים, כך שכל שעה הייתה 60 דקות (וכך המציאו את הדקות). אבל, בכל עיר ובכל כפר החליטו מתי מתחיל היום שלהם, כך שבכפר אחד הייתה השעה 7:00, ובכפר אחר היא הייתה 8:00. זאת הייתה דרך טובה בשביל כל עיר וכל כפר, אבל איך הרכבות יכולות לעבוד כך? איך הן יכולות לחבר בין הערים ובין הכפרים, כשבכל מקום יש שעה אחרת?לכן החליטו בשנת 1884 לעשות משהו. בוושינגטון שבארצות הברית נפגשו אנשים מכל העולם והחליטו לעשות זמן אחד בכל העולם!והיום? היום אנחנו לא חושבים אפילו שפעם לא היה זמן ולא היה שעון. בפסקה השנייה כתוב "אבל לא תמיד זה היה ככה". מה לא תמיד היה ככה? האם לפני עשרת אלפים שנה אנשים ידעו מה השעה? מה הייתה הבעיה עם הזמן של המצרים הקדומים? למה אחרי המהפכה התעשייתית היה צריך זמן אחד לכולם בערים הגדולות? למה היה צריך זמן אחד של כל הערים והכפרים? מה הבעיה? מה המציאו? מתי? לפני עשרת אלפים שנה כתבו את המספרים במילים: 12 שעות שתים עשרה60 דקות שישיםהשעה 7:00 שבעשנת 1884 אלף שמונה מאות שמונים וארבע24 חלקים עשרים וארבעה250 שנה מאתיים וחמישים קראו את השיחה והשלימו מילות קישור (כל מילה פעם אחת).בשיעורכי, בגלל ה-, בזכות ה-, גם, ו-, אבל, אם, רק, ולכן בסוף השיעור המורה אומר: יש שיעורי בית היום. צריך לקרוא שלושה טקסטים חשובים.באסל: אבל... המורה... אין לי זמן.דניאל: מה זאת אומרת "אין לך זמן"? לכולם יש זמן!המורה: דניאל, אתה יכול להסביר?דניאל: אולי יש אנשים שאין להם כסף, או שאין להם עבודה או בית או מכונית, אבל זמן?לכולם יש זמן!באסל: לא נכון. לי אין זמן, כי אני צריך לעשות הרבה דברים.דניאל: באסל, אם אתה עושה הרבה דברים – יש לך הרבה זמן!באסל: לא נכון. עכשיו אני רק לומד. אני כותב עבודות, קורא טקסטים, לומד למבחנים... אני לא עושה שום דבר אחר בגלל הלימודים.דניאל: אתה רואה שיש לך זמן! לכל האנשים יש זמן. לכולם יש 24 שעות ביממה. אתה לומד, כותב, קורא, לומד למבחנים, ולכן אין לך זמן לדברים אחרים.באסל: אבל אני רוצה לעשות גם דברים אחרים. אני רוצה ללכת לים, לראות סרט...דניאל: באסל, עכשיו אתה רק לומד, אבל יום אחד...באסל: כן... מה?דניאל: יום אחד, בזכות הלימודים... באסל: אני יודע... אני אהיה רופא עם עבודה טובה, בית יפה, מכונית חדשה, אישה נחמדה וילדים טובים. כתבו שאלותמוזיאון האסלאם בירושליםבירושלים יש מוזיאון מיוחד. מוזיאון האסלאם. בכל יום מבקרות במוזיאון קבוצות של תלמידים, וגם תיירים באים לשם. היום באה למוזיאון קבוצה של תיירים מאמריקה. התיירים מטיילים במוזיאון, ונעים, המדריך שלהם, מסביר להם מה הם רואים. עכשיו הם ליד אוסף השעונים. תייר: מה זה?נעים: אלה שעונים עתיקים.תייר: כמה שענים יש כאן?נעים: יש כאן 200 שעונים.תייר: מאיפה הם?נעים: הם מאירופה.תייר: למה?נעים: כי מי שבנה את המוזיאון אהב גם שעונים ולא רק אסלאם.התיירים גם שואלים על המוזיאון:תיירת: מי בנה אותו?נעים: בנתה אותו ורה ברייס סלומונס.תיירת: מתי היא בנתה אותו?נעים: היא בנתה אותו בשנת 1974.תיירת: לשם מה?נעים: כדי ללמד אנשים על האסלאם.תיירת: מתי הוא פתוח?נעים: הוא פתוח בימים שני-שבת.תיירת: מי בא לפה?נעים: הרבה אנשים באים לפה: תלמידים, תיירים, ילדים חוגגים כאן יום הולדת. היום הוא יום מיוחד. היום הוא יום בלי שעונים ובלי זמן. כתבו סיפור על היום הזה. כתבו ברבים. אור – אורותציפור – ציפוריםחיסרון – חסרונותתינוק – תינוקותאב – אבותבית – בתיםמלון – מלונותביצה – ביציםדרך – דרכיםחלום – חלומותחלון – חלונותחשבון – חשבונותאיש – אנשיםאישה – נשיםאצבע – אצבעותארמון – ארמונותארץ – ארצותלילה – לילות השלימו את הפעלים בצורה הנכונה. מהו זמן?המורים בשיעור עברית מלמדים (ללמד) שיש שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד.הם אומרים (לומר):העבר הוא מה שהיה (להיות). העתיד הוא מה שעוד לא היה. וההווה הוא מה שקורה עכשיו.אבל, יש כאן בעיה, ואולי כמה בעיות.אם אני אומר מה קורה (לקרות) עכשיו – ברגע שאני אומר את הדברים – הם כבר לא הווה. הם כבר עבר.העתיד עוד לא היה, אז איך אנחנו יכולים לדעת (לדעת) מה יהיה בעתיד? אנחנו יכולים רק לחשוב מה יהיה. ואיך אנחנו יכולים לחשוב על העתיד? רק לפי מה שקרה לנו בעבר. אם, למשל, קנינו (לקנות) משהו באינטרנט וקיבלנו (לקבל) אותו מהר, אנחנו יודעים (לדעת) שכדאי לקנות דרך האינטרנט, וכשאנחנו חושבים לקנות משהו בעתיד אנחנו חושבים שאנחנו יודעים איך זה יהיה; ואם היינו (להיות) חולים והלכנו (ללכת) לרופא והוא לא היה נחמד, אנחנו יודעים איך זה יהיה בפעם הבאה...צעירים ומבוגריםחוקרים באירלנד חקרו איך אנשים צעירים ואנשים זקנים מבינים (להבין) את הזמן. הם בדקו (לבדוק) איך אנשים מתנהגים (להתנהג) כשיש אור חזק וקצר.החוקרים האלה מצאו (למצוא) שאנשים מבוגרים מרגישים (להרגיש) שהזמן "הולך" מהר, וילדים קטנים מרגישים שהוא "הולך" לאט.בעלי חייםומה אצל בעלי חיים? האם גם לבעלי חיים יש הרגשה של זמן?החוקרים מאירלנד רצו (לרצות) לבדוק אם גם לבעלי חיים יש הרגשה של זמן, ולכן הם המשיכו (להמשיך) לחקור איך האור החזק והקצר משפיע גם עם בעלי חיים. הם הצליחו (להצליח) למצוא תשובה לשאלה. גם לבעלי החיים יש הרגשה של זמן!