קולוניאלזים ואפריקה

לפניכם קטע מתוך כתבה: "אפריקה - מגילוי לקולוניאליזם",קראו את הכתבה וענו על השאלות שבתחתית הקטע. במשך אלפי שנים כל הניסיונות לכבוש את אפריקה נכשלו, אבל מה שלא עשו מסילות הברזל, הרובים וציי הספינות, עשתה תרופה אחת קטנה שהגיעה לאירופה מיבשת אמריקה. הגילוי הזה איפשר כיבוש של חלקים נרחבים מאפריקה ושיעבוד אכזרי של תושביהאת יריית הפתיחה למירוץ על אפריקה סיפקה התגלית שחתמה את גורלה של היבשת השחורה ומוטטה את חומותיה הבצורות בפני הכובשים האירופאים. אלה מצידם פלשו ליבשת, שנקראה עד אז "בית הקברות של האדם הלבן", בברוטאליות משולחת כל רסן, מגובים בתורות גזע פסאודו-מדעיות המוכיחות את עליונות האדם הלבן. בשם "המדע" ו"הנאורות" הקנו לעצמם האירופאים לגיטימיות לכיבוש אכזרי של כל היבשת, החרבת כפרים, בירוא שדות וטבח ילידים. המציאות העגומה של אפריקה כיום שזורה בסיפורים שעולים על כל דמיון עם מלכים סדיסטיים, שיקויי קסם, מסעות כיבוש אכזריים ואיך כל זה התרחש הודות לדרינק שלכם בבר השכונתי.משנפתחו השערים, לא היה גבול לאכזריות ולבזיזה. המאה ה-19 פירקה ורמסה את אפריקה, מותירה אותה מפולגת ומפוררת מבפנים, עם גבולות שרירותיים, שיצרו במחי יד הפרדה טוטאלית בין עמים, שבטים ואפילו משפחות. לעיתים מותירים עם מפולג לגמרי, דוגמת שבט המסאי שנותר משני עברי הגבול בין טנזניה הגרמנית לקניה האנגלית. סיפורן של הקולוניות באפריקה הוא סיפורם המודחק של מיליוני אפריקאים שנטבחו, בזמן שאחרים נותרו בחיים רק בשביל לנפוח את נשמתם בעבודות פרך שנועדו לכלכל את האדונים האירופאים ואת המעצמות שמאחוריהם. מסאי בטנזניה. חלוקה שרירותית של אפריקה בין מדינות אירופה השאירה את המסאים משני עברי הגבול מהעולם החדש לבר השכונתי אלא שעדיין נותרה השאלה כיצד הצליחו האירופאים במסעות כיבושיהם לחדור לתוככי היבשת האפריקאית, עד אז מלכודת מוות טרופית מוכת סכנות ומחלות ?אמנם המהפכה התעשייתית הכשירה את הקרקע להתרחבות מעבר לים, אבל כבר בימי מצרים העתיקה הנילוס חיבר בין אוגנדה לחופי הים התיכון, ובכל זאת מעולם לא חזינו בכובש הצולח את דרכו דרומה, לא החרבות ולא הסוסים הכשירו את הקרקע לרמיסת היבשת, וגם לא הקיטור, הרובים, מסילות הרכבת או ציי הספינות האימתניים של האירופאים. גילוי אחר היה אחראי יותר מכל על כיבושה המהיר של אפריקה – התגלית שפתחה את שער הכניסה האפריקאי לאדם הלבן הינה כינין (חינין) – תרכובת ארומטית ששימשה בעיקר כתרופה לטיפול בקדחת הביצות, מלריה.גילוי אמריקה ו"העולם החדש" הביא לא רק את הבננה, השוקולד, הפלפל החריף, התירס ועוד מיני מזונות רבים, אלא גם עולם חדש של צמחי מרפא שהעולם הישן לא הכיר. הרפואה האירופאית החלה להיחשף לאוצרות הטבע בעלי סגולות המרפא שהיו בשימוש הילידים האמריקאים במשך מאות ואלפי שנים. ילדים משבט הקארו בדרום אתיופיה. אתיופיה היא אחת המדינות הבודדות שנותרה חופשית בתקופה הקולוניאלית במחצית המאה ה-17 עשתה את דרכה קבוצה של מיסיונרים ישועים, המזכירים בעבודתם מנהלי מותג בחברות הפרסום של היום, אל העיירה ארקיפה בדרום פרו, שם הם קיוו להמיר ילידים. בבוקר חמים בקיץ הפרואני בשל שנת 1633 הקיץ הכומר הקתולי הספרדי אנטוניו דה לה קאלנצ'ה משנתו ובעודו נכנס לשטוף את פניו בחדר הרחצה המשותף הבחין כי בפינת החדר יושב פרואני בעל שיער שיבה, מפורר קליפת עץ והופך אותה לחומר אבקתי בצבע קינמון.קליפת העץ הייתה קליפתו של עץ הצ'ינצ'אה ועדותו של הכומר דה לה קלאנצ'ה הינה העדות הראשונה של העולם הישן לאבקה שזכתה לכינוי "קליפת הישועים". האבקה ניתנה במשקה וחוללה פלאות נגד תופעות מחלת המלריה האכזרית – המחלה שהייתה כמו חומה בצורה סביב אפריקה ומנעה את חדירת האירופאים במשך אלפי שנים.הגילוי החדש עשה את דרכו לאזורים טרופיים אחרים בעולם דרך מעבדות הכימאים באירופה, וכך התאפשר לאימפריה הבריטית להתרחב עד שהשמש לא תשקע בה, לפחות לא במאה השנים שלאחר מכן. אך גילוי התרופה גם שחרר את הרסן למרוץ האירופאי האכזרי וחסר המעצורים לכיבוש היבשת השחורה, שעד אז הייתה קרובה, ועם זאת כה רחוקה. הקוקטייל הפופולרי ג'ין וטוניק (בצילום) הומצא כדרך לצרוך את התרופה המרה נגד מלריה הבעיה העיקרית בתרופת הפלא החדשה, שסחפה את העולם ופינתה מרחבים חדשים לגילוי וכיבוש, היה טעמה המריר באופן קיצוני. כפתרון לכך, החיילים הבריטים נהגו למהול את הכינין במים מוגזים, שייצורם המלאכותי החל כבר במאה ה-18, ולהוסיף מעט ג'ין. בדומה למשקאות אלכוהוליים רבים אחרים, שהתחילו כתרופה ומככבים היום בכל בר מקומי, כמו פרנה ברנקה, מרפא מערכת העיכול, כוח ההרגל והטעם הנרכש הביא רבים להתאהב בקוקטייל בעל סגולות המרפא.הקוקטייל הפך פופולארי ובמהרה, כבר בשנת 1870, הציעה חברת שוופס משקה מוגז בשם מי טוניק, שבתחילת הדרך הכילו תערובת של מי סודה וכמות גדולה של כינין. כיום כמות הכינין במשקה קטנה בהרבה ונועדה רק להקנות לו מרירות קלה. גרסה אחרת לתרופה הוותיקה הוא הביטר למון ("לימון מריר"), משקה המבוסס על לימון וכינין.החיבור הנצחי בין הג'ין לטוניק עשה קאם באק גדול במאה העשרים, דווקא עם תום עידן הקולוניאליזם. עם השנים שחלפו התרחק טעמם של מי הטוניק התעשייתיים המודרניים מהטעם המריר של המשקה המקורי, אך בסופו של דבר האיזון הבריטי הדק בטעמו של הקוקטייל הקלאסי הוא בדיוק כמו סיפור ההיסטוריה של היבשת האפריקאית – שילוב מרתק בין מתיקות ומרירות. רענון יבשות כתבו את שמה של כל יבשת במקום הנכון. הקליקו על העיגולם כדי לכתובאוסטרליה, אסיה, אירופה, אפריקה, אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית. אמריקה הצפונית אמריקה הדרומית אפריקה אירופה אסיה אוסטרליה ארצות המוזכרות בכתבה שבצו במפה שלפניכם את שמות הארצות המופיעות בכתבה.היעזרו באטלס בוליביה אתיופיה קניה טנזניה מצרים אנגליה גרמניה אוגנדה מה היתה מטרת האירופאים בכיבוש אפריקה? השתלטות על משאבי הטבע ניצול כוח אדם מקומי פיתוח גידולים חקלאיים השתלטות על הייבוא המקומי חיזוק המעמד הצבאי והחדרת הנצרות כל התשובות נכונות מי אני? בצד שמאל יש הגדים ובצד שמאל תשובה. עליכם למתוח קו בין ההגד לתשובה הנכונה מנעתי מהאירופאים מלחדור ליבשת אפריקה במשך אלפי שנים מלריה פילגתי את שבט המסאי גבול שרירותי אפשרתי לאימפריה הבריטית להתרחב "עד שהשמש לא תשקע בה" כינין אני עיירה בדרום פרו ארקיפה ניסינו לחדור אל אפריקה ללא הצלחה במשך אלפי שנים אירופאים אני מחבר בין אוגנדה לים התיכון נילוס אילו דברים הביא גילוי אמריקה לאירופאים? בננה טכנולוגיה שוקולד פלפל חריף תשתיות צמחי מרפא תירס עיור