עבודת כיתה: מבוא לתושב"ע
שאלה מס' 1רבי יהודה הנשיא חילק את המשניות לשישה סדרים לפניך טבלה הכוללת את שמות ששת סדרי המשנהשבץ בכל עמודה את שמות המסכתות ששייכות לה טהרות קדשים נזיקין נשים מועד זרעים כלים תמיד אבות נזיר יומא חלה שם קצר של מסכת מקוואות מנחות סנהדרין קידושין חגיגה תרומות שם ארוך של מסכת שאלה מס' 2לפניך קטע המתאר את לימוד הגמרא על ידי האמוראים.השלם את המילים החסרות בקטע.לחץ על השורה הריקה ובחר את המילה המתאימה מהחלונית שתיפתח.לאחר שיבוץ המילים, קרא את כל הקטע ובדוק אם שיבצת את המילים הנכונות גמרא - לימוד המשנה ע"י האמוראים - חלק א'את המשניות שערך רבי יהודה הנשיא למדו בכל מקום ומקום. שיננו את המשניות כדי לזכרן וגם עיינו בהן כדי להבין את הכתוב בהן כמו שצריך. לאחר תקופת התנאים מתחילה תקופת האמוראים. אמורא הוא כינוי לחכם מחכמי הגמרא. כיצד למדו האמוראים את המשניות? היו בבית המדרש כמה תלמידים בעלי זיכרון מצוין. הם ידעו את כל המשניות בעל פה. לתלמידים אלו קראו תנאים. אין אלו התנאים מתקופת חכמי המשנה אלא חכמים מתקופה מאוחרת יותר. בגלל התפקיד שלהם, שינון המשניות, הם נקראו בשם זה. בכל פעם שראש הישיבה רצה ללמד משנה הוא ביקש מהתנא לומר את המשנה בקול רם ואז ראש הישיבה הסביר את המשנה ולימד אותה. שאלה מס' 3לפניך קטע המתאר את לימוד הגמרא על ידי האמוראיםהשלם את המילים החסרות בקטעלחץ על השורה הריקה ובחר את המילה המתאימה מהחלונית שתיפתחלאחר שיבוץ המילים, קרא את כל הקטע ובדוק אם שיבצת את המילים הנכונות במהלך לימוד המשנה בבית המדרש עלו שאלות, קושיות וסתירות על ידי התלמידים, האמוראים. כל נושא במשנה שעלה לדיון נקרא סוגיה. הם שאלו את ראש הישיבה שאלות הבנה, למשל, מהו הטעם לדין במשנה? הם הקשו קושיות, כיצד יתכן שחכמים במשנה פסקו כך אם בתורה נאמר אחרת? התלמידים העלו סתירות בין דברי המשנה הנלמדת כעת לבין דברי משניות במקומות אחרים בש"ס. הלימוד בבית המדרש היה חי ותוסס והוא עורר שאלות גם ביחס למצבים דומים לנושא הנלמד שאין להם התייחסות במשנה. שאלות אלו נקראות איבעיות. הנחת היסוד היא שכל דברי המשנה אמת ומחובת התלמידים להבין את ההלכות שבמשנה בצורה הברורה ביותר. התלמידים בבית המדרש לא נמנעו מלשאול שאלות או להקשות קושיות, כמובן בצורה מכובדת וראויה. המטרה הייתה אחת - להבין את התורה כמה שיותר! על כל שאלה שעלתה ניסו למצוא תשובה, לכל קושיה שהתעוררה ניסו למצוא תירוץ ולכל סתירה ניסו למצוא יישוב. הדיון ההלכתי שהתקיים בבית המדרש נקרא שקלא וטריא.