ירושלים, איך נבנה הנרטיב הלאומי?

לפניכם טקסט מקביל למצגת שלמדנו כעת בכיתה, ישנם מילים חסרות . עליכם להשלים את המילים החסרות וליצור רצף.נושא הטקסט- בניית הנרטיב הלאומי הייחודי של ירושלים תחילתה של ירושלים בגבעה הדרום מזרחית – מדרום לעיר העתיקה של היום, מקום הנקרא "עיר דוד". ממצאים ארכיאולוגיים הקדומים ביותר יש לנו מהאלף השלישי לפני הספירה, מתקופה זאת נמצאו ביצורים סביב למעין הגיחון ושרידי חומה. חומה זו שימשה את העיר בתקופה הכנענית-יבוסית ועד לסוף בית ראשון.הקמה של יישוב בעת העתיקה היתה מותנת ב 4 תנאיםדרךמיםקרקעאפשרות הגנהדרך – בארץ ישראל היו 4 דרכי אורך: דרך הים, דרך גב ההר, דרך הבקעה ודרך המלך ממזרח לירדן על גב ההר. דרכים אלה התאפיינו בכך שלא היו צריכים לחצות ערוצים עמוקים והתוואי היה נוח יחסית. היו גם דרכי רוחב. הצומת החשובה באזור ירושלים היתה במרחק כמה קילומטרים צפונה.מים – ירושלים נמצאת ממזרח לקו פרשת המים וכמות המשקעים בה נמוכה, והיא הולכת וקטנה לכוון מדבר יהודה, ואם באבו גוש ממוצע הגשמים הוא הסביבות 650 מ"מ בשנה, הרי באל עזריה הממוצע עומד על 380 מ"מ בשנה. המעיין הגדול הוא הגיחון שספיקתו כ – 600,000 מ"ק בשנה ואין פלא שהישוב נבנה בסמוך אליו. סמוך לגיחון ישנו מקור מים נוסף שנקרא עין רוגל וההשערה היא שאת מימיו הוא קיבל מעודפי הגיחון.קרקע חקלאית – אין באזור ירושלים שטחים גדולים של קרקע חקלאית המשופעים במים. קרקע חקלאית מועטת יש בעמקי הנחלים, ויש גם שטחים מישוריים אבל ללא מים זמינים ואפשר לגדל בהם גידולי בעל, כמו למשל איזור "מאה שערים" או איזור "בקעה" וכד'. על עמק רפאים כאסם תבואה כתב ישעיהו:"וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. (ישעיהו י"ז ה').הר הזיתים נקרא כך כיון שגדלו עליו זיתים, וכן גם גידלו שם ענבים ונמצאו גתות ליצירת יין. גם גידול בעלי חיים היה קיים באזור ירושלים. סך הכל אזור ירושלים אינו אידיאלי מבחינה חקלאית, אמנם היתה חקלאות באזור, אבל חקלאות שולית כמו גידולי בעל או גידולי זיתים וענבים. כפי שלמדנו בסדנת ההר כערש האומה.אפשרות הגנה – עיר דוד מוקפת משלשת עבריה בגיאיות המסייעים בהגנה. ממזרח הקדרון וממערב הגיא המתחברים ביניהם. מצפון אין גיא וזהו הצד החשוף ולא לשוא נאמר: " מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (ירמיהו א' י"ד)מבדיקת התנאים ניתן להבין שלא הנתונים הפיזיים הפכו את ירושלים לעיר גדולה באזור. הסיבה נעוצה בגורם אחר ועם הנתונים הפיזיים היו חייבים תושביה להסתדר .דוד מעתיק את בירתו לירושלים ובחר את עיר יבוס על הגבול שבין שבט יהודה ושבט בנימין ומכונן בה את בירתו כמלך של כל שבטי ישראל.דוד הופך את ירושלים למרכז דתי- לאחר שדוד מתבסס בבירה החדשה שכבש, לה הוא קורא תחילה עיר דוד, הוא מעלה לעיר את ארון הברית .דוד מקשר את ירושלים למסורת היהודית- הוא רוכש בכסף מלא מידי ארוונה היבוסי, את פיסגת ההר שנקשר במסורת היהודית עם עקידת יצחק ולימים יקרא הר הבית, בונה על הפסגה מזבח ומעלה עולות.שלמה מקים את בית המקדש הראשון , והופך את ירושלים למרכז פולחני מפואר ומרשים, בירה מדינית ומרכז סחר אזורי .תקופת שלטונו של שלמה נחשבת לתקופת שיא של שבטי ישראל וההתיישבות בהר.פיצול הממלכה, גלות שבטי ישראל, הריסת בית המקדש הראשון וגלות בבל חיזקו את ירושלים כסמל האחדות הפולחן העצמאות וההצלחה: "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן" (תהילים קל"ז א') בגלות בבל נולדת גם המחויבות לירושלים: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם- תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי- אִם-לֹא אזכרני: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (שם פסוקים ה' ו').שיבת ציון ותקופת השיגשוג של ימי בית שני, העצימו את סמליותה של ירושלים ויצרו את התקדים של האפשרות לחדש ימינו כקדם.