המצאת הטפטפת

המצאת הטפטפתהטפטפת היא צינור השקיה שיש בו חורים, ובעזרתו משקים אתהצמחים. הטפטפת הומצאה בישראל, והיא נחשבת להמצאה חשובהמאוד בענף החקלאות בעולם כולו. ההשקיה בעזרת הטפטפת תרמהלהגדלת היבולים ולשיפור איכותם וגם לחיסכון במים.הטפטפת הומצאה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת על ידיהמהנדס הישראלי שמחה בלאס.שמחה בלאס )1897-1982(,נולד בוורשה שבפולין למשפחת רבנים. הואלמד לימודי קודש אצל רבנים ולימודי חול אצל מורים וסטודנטים. בהיותובן ‏17 התקבל לטכניון בוורשה, אבל בזמן מלחמת העולם הראשונהנאלץ להפסיק את לימודיו ולהתגייס לצבא. בהיותו חייל המציא המצאהעבור חיל האוויר הפולני - מכשיר למדידת עוצמת הרוחות וכיוונן, ובגללהמצאה זו הרשו לו לסיים את לימודיו בטכניון בזמן שירותו הצבאי.בשנת ‏1930 עלה שמחה בלאס לארץ, וכאן עסק בתכנון מפעלי מים,כמו: חברת מקורות, מוביל המים הארצי, ומפעל השילוח (לאספקתמים לירושלים הנצורה(.בשנת ‏1959 החלו שמחה בלאס ובנו ישעיהו בפיתוח שיטה של השקיהבטפטוף. בשיטה זו משחררים מים באיטיות ובזרם חלש, המים מגיעיםישירות אל שורשי הצמחים וכמעט שאינם מתבזבזים כמו בשיטותהשקיה אחרות, למשל השקיה בממטרות.הרעיון של הטפטפת נולד כ-20 שנה קודם, כאשר בלאס ביקר אצלחבר שהציג בפניו עץ שגדל "בלי מים".ואמנם, האדמה ליד העץ הייתהיבשה לגמרי, אולם בלאס ראה שלא רחוק מהעץ יש צינור ומטפטפיםממנו מים. הוא הבין שטפטופי המים האלה מגיעים ישירות אל שורשיושל העץ ומשקים אותו. כעבור למעלה מ-20 שנה הוא הסתמך על מהשראה והמציא עם בנו את הטפטפת.המצאת הטפטפת מבוססת, למעשה, על עיקרון פשוט ויעיל: במקוםלהשקות את הגידולים החקלאיים בממטרות, פורשים רשת של צינורותפלסטיק דקים ומחוררים, שמהם מטפטפים מים כל הזמן. המים מגיעיםבקצב איטי הישר אל שורשיו של הצמח, וכך הצמח לא מתייבש וגםהיבול שלו גדל.ידוע כי במהלך ההיסטוריה השתמשו בשיטות דומות לשיטת ההשקיהשל הטפטפות. למשל: השקיה באמצעות כדי חרס עם חריצים קטנים,שמולאו במים ו"נשתלו" באדמה ליד הצמחים, על מנת להקטין אתזרימת המים ולהאט אותה.בלאס חשב על השקיה בטפטוף בעיקר כאמצעי לחיסכון במים. כאשרמשתמשים בממטרות להשקיה, חלק מהמים מתפזרים סביב אומתאדים ולא מגיעים אל הצמח עצמו, ואילו הטפטפת מאפשרת לכווןאת קצב הזרימה של המים ולהתאים אותו בדיוק לצרכיו של הצמח.מהר מאוד התברר שהיתרונות של ההשקיה בטפטוף גדולים הרבהיותר, וההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישוןבחקלאות.הטפטפת הראשונה של בלאס הייתה הדגם הראשון של הטפטפת,ולאחר מכן פותחו סוגים שונים של טפטפות מתקדמות יותר. התקדמותמשמעותית חלה עם המעבר לשימוש בצינורות יצוקים מפלסטיק.בשנת ‏1965 חתמו שמחה בלאס ובנו ישעיהו על שיתוף פעולה עםקיבוץ חצרים. הם הקימו יחד חברה בשם "נטפים",והחברה הזאתהחלה לייצר טפטפות על פי הידע שהעבירו לה שמחה בלאס ובנו. חברת"נטפים"מייצרת את הטפטפות גם כיום, והיא מוכרת אותן בלמעלהממאה מדינות בסכום של כמיליארד דולר בשנה.ביובל החמישים למדינת ישראל זכתה ההמצאה בתואר "המצאתהיובל” בגלל הכבוד שהיא הביאה למדינה בעולם. מהי הטפטפת? היכן הומצאה הטפטפת ועל ידי מי? הטפטפת הומצאה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי שמחה בלאס . התאימו בין התאריך לתולדות חייו של בלאס 1897 שמחה בלאס נולד בוורשה שבפולין 1914 בלאס התקבל לטכניון בוורשה 1930 שמחה בלאס עלה לארץ ישראל 1959 שמחה בלאס ובנו החלו בפיתוח המצאת הטפטפת 1939 "נולד רעיון הטפטפת" 1965 שמחה בלאס ובנו חתמו על שיתוף פעולה עם קיבוץ חצרים 1982 שמחה בלאס נפטר "בשורה 22-23 כתוב :אולם בלאס ראה שלא רחוק מהעץ יש צינור ומטפטפים ממנומים"למי מתכוונים במילה "ממנו"? העץ הצינור שמחה בלאס הבן של שמחה בלאס הטקסט נקרא "המצאת הטפטפת"מצאו בטקסט מילים נוספות השייכות לאותה משפחת מילים של המילה המודגשת "המצאת" הומצאה, המצאה, המציא בשורה 15-16 כתוב: "לאספקת מים לירושלים הנצורה"מה פירוש המילה "נצורה" ? שמורה הפכה להיות נוצריה נמצאת במצור, מוקפת אויבים יצרה צורה בטקסט כתוב :"חלק מהמים מתפזרים או מתאיידים "מה פירוש המילה "מתאיידים" ? הפכו לאנשים נעלמים שינו את צבעם לאדום שינו את מצב הצבירה שלהם לגז והפכו לאדים סמנו נכון או לא נכוןהרעיון של הטפטפות נולד בשנת 1959 נכון לא נכון המצאת הטפטפת מבוססת על עקרון של טפטוף מים כל הזמן מתוך צינורות פלסטיק דקים ומחוררים אשר מגיעים בקצב איטי הישר אל שורשי הצמח נכון לא נכון השקייה בטפטוף היא אמצעי לחיסכון במים נכון לא נכון המצאת הטפטפות זכתה בתואר "המצאת העשור" נכון לא נכון המצאת הטפטפתהטפטפת היא צינור השקיה שיש בו חורים, ובעזרתו משקים אתהצמחים. הטפטפת הומצאה בישראל, והיא נחשבת להמצאה חשובהמאוד בענף החקלאות בעולם כולו. ההשקיה בעזרת הטפטפת תרמהלהגדלת היבולים ולשיפור איכותם וגם לחיסכון במים.הטפטפת הומצאה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת על ידיהמהנדס הישראלי שמחה בלאס.שמחה בלאס )1897-1982(,נולד בוורשה שבפולין למשפחת רבנים. הואלמד לימודי קודש אצל רבנים ולימודי חול אצל מורים וסטודנטים. בהיותובן ‏17 התקבל לטכניון בוורשה, אבל בזמן מלחמת העולם הראשונהנאלץ להפסיק את לימודיו ולהתגייס לצבא. בהיותו חייל המציא המצאהעבור חיל האוויר הפולני - מכשיר למדידת עוצמת הרוחות וכיוונן, ובגללהמצאה זו הרשו לו לסיים את לימודיו בטכניון בזמן שירותו הצבאי.בשנת ‏1930 עלה שמחה בלאס לארץ, וכאן עסק בתכנון מפעלי מים,כמו: חברת מקורות, מוביל המים הארצי, ומפעל השילוח (לאספקתמים לירושלים הנצורה(.בשנת ‏1959 החלו שמחה בלאס ובנו ישעיהו בפיתוח שיטה של השקיהבטפטוף. בשיטה זו משחררים מים באיטיות ובזרם חלש, המים מגיעיםישירות אל שורשי הצמחים וכמעט שאינם מתבזבזים כמו בשיטותהשקיה אחרות, למשל השקיה בממטרות.הרעיון של הטפטפת נולד כ-20 שנה קודם, כאשר בלאס ביקר אצלחבר שהציג בפניו עץ שגדל "בלי מים".ואמנם, האדמה ליד העץ הייתהיבשה לגמרי, אולם בלאס ראה שלא רחוק מהעץ יש צינור ומטפטפיםממנו מים. הוא הבין שטפטופי המים האלה מגיעים ישירות אל שורשיושל העץ ומשקים אותו. כעבור למעלה מ-20 שנה הוא הסתמך על מהשראה והמציא עם בנו את הטפטפת.המצאת הטפטפת מבוססת, למעשה, על עיקרון פשוט ויעיל: במקוםלהשקות את הגידולים החקלאיים בממטרות, פורשים רשת של צינורותפלסטיק דקים ומחוררים, שמהם מטפטפים מים כל הזמן. המים מגיעיםבקצב איטי הישר אל שורשיו של הצמח, וכך הצמח לא מתייבש וגםהיבול שלו גדל.ידוע כי במהלך ההיסטוריה השתמשו בשיטות דומות לשיטת ההשקיהשל הטפטפות. למשל: השקיה באמצעות כדי חרס עם חריצים קטנים,שמולאו במים ו"נשתלו" באדמה ליד הצמחים, על מנת להקטין אתזרימת המים ולהאט אותה.בלאס חשב על השקיה בטפטוף בעיקר כאמצעי לחיסכון במים. כאשרמשתמשים בממטרות להשקיה, חלק מהמים מתפזרים סביב אומתאדים ולא מגיעים אל הצמח עצמו, ואילו הטפטפת מאפשרת לכווןאת קצב הזרימה של המים ולהתאים אותו בדיוק לצרכיו של הצמח.מהר מאוד התברר שהיתרונות של ההשקיה בטפטוף גדולים הרבהיותר, וההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישוןבחקלאות.הטפטפת הראשונה של בלאס הייתה הדגם הראשון של הטפטפת,ולאחר מכן פותחו סוגים שונים של טפטפות מתקדמות יותר. התקדמותמשמעותית חלה עם המעבר לשימוש בצינורות יצוקים מפלסטיק.בשנת ‏1965 חתמו שמחה בלאס ובנו ישעיהו על שיתוף פעולה עםקיבוץ חצרים. הם הקימו יחד חברה בשם "נטפים",והחברה הזאתהחלה לייצר טפטפות על פי הידע שהעבירו לה שמחה בלאס ובנו. חברת"נטפים"מייצרת את הטפטפות גם כיום, והיא מוכרת אותן בלמעלהממאה מדינות בסכום של כמיליארד דולר בשנה.ביובל החמישים למדינת ישראל זכתה ההמצאה בתואר "המצאתהיובל” בגלל הכבוד שהיא הביאה למדינה בעולם.