פעילות בנושא עלייה וקליטה בשנות החמישים

השלם את הקטע הבא: הקמת המדינה וסיום מלחמת העצמאותהביאו לתחילתו של גל עלייההגדול ביותר שהגיע לארץ ישראל. העלייה התאפשרה לאחר שנחקק בכנסת חוק השבותשלפיו יכול כל יהודי לעלות לארץ ולהיות אזרח ישראלי. בשל השואהכמות היהודים שהגיעה מ אירופה הייתה קטנה מאוד, בנוסף, יהודים רבים נשארו בתחומי ברית- המועצות מאחורי מסך הברזל הקומוניסטי, וכן יהודים רבים שנותרו במדינות מערביות כגון: אנגליה, ארה"ב, שבהם הם חיו תנאים טובים ולא רצו לעלות לארץ. חלק גדול מהעולים היו ניצולי שואהשחיו ב מחנות העקורים באירופה בעיקר בגרמניה, אוסטריה ואיטליה וחלק היו מעפיליםשהבריטים גירשו לקפריסין. באמצע שנות החמישים הגיעו גם עולים רבים מפוליןומדינות אחרות במזרח אירופה , לאחר המרידות שהיו במדינות אלו נגד השלטון ה קומוניסטי. היהודים באירופה הרגישו זריםבאירופה וחשו את האנטישמיותשל המשטרים הקומוניסטים והיו נתונים בקשים עקב המשבר ה כלכליבאירופה באותה תקופה. רבים מהעולים נותרו ללא משפחהאו רכוש והתקשו לפרנסאת עצמם. במקביל, הגיעו מאות אלפי יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה בעיקר מעיראק, מרוקו,תימןואיראן שחשו הזדהות עם הציונותושמחה על הקמת המדינה. רבים מהיהודים היו נתונים ליחס עוין של האוכלוסייה הערבית המקומית שנסחפה אחרי רעיוניות הלאומיותהערבית ותמכה בערביי ארץ ישראלבסכסוך שלהם עם הציונות . העלייה בשנים אלו תרמה רבות למדינת ישראל: היא חיזקה את המשק בתחומי החקלאות והתעשייה , את כמות המגויסים לצבאותרמה להפיכת המדינה למדינה עם רוב יהודי. חלק מהעולים הופנה להתיישבות בסמוך לגבולכדי למנוע את חזרת הערבים לאזור. העולים שינו את החברה הישראלית בכך שהכניסו אליה השפעה תרבותיתמגוונת שהייתה שונה מזו של אלו שחיו בה עד 1948. תהליך הקליטה היה מלווה בקשיים: לרבים מהעולים לא היו מספיק דירות, מקומות עבודה, מסגרות חינוכיותמתאימות, ורבים סבלו ממחלותשלא היו מוכרות בארץ . התושבים הוותיקים בארץ הרגישו שקיים פער תרבותי בינם ובין העוליםוזה גרם לתחושות של התנשאותכלפיהם וליצירת פערים בין האוכלוסיות . הממשלה ניסתה לפתור את מצוקות העולים במגוון דרכים: את העולים הראשונים שהגיעו היא העבירה לבתים של ערביםשברחו במלחמת העצמאות ולאחר מכן למגורים ב מחנות צבאבריטים שנותרו. בשלב השני העולים שהגיעו הועברו למגרים זמניים בפחונים ומחנות אוהלים מסוגים שונים שזכו לשם כולל- מעברות. בשלב הבא הועברו העולים למושבים חקלאיים בסמוך לגבול ובסוף שנות החמישים ל עיירות פיתוחשהוקמו בגליל ובנגב. הממשלה הפנתה עולים רבים אל עבודות יזומותשנועדו לפתח את תשתיות המדינה ולאחר מכן הקימה מפעלי טקסטילומזון שהתבססו על כוח אדם שלא דרש הכשרה ארוכה בעיירות הפיתוח. הממשלה הנהיגה תכנית צנע שמטרתה לאפשר אספקה של מעט המזון שהיה לכלל האוכלוסייה, התכנית כללה חלוקת תלושי מזוןלאוכלוסייה שדרכם ניתן לרכוש מזון וכן שיווק תחליפי מזון לבשרואורזשהיו מצרכים במחסור. המחסור במזון הוביל להיווצרות שוק שחורשל הברחות מזון ברחבי הארץ. הממשלה חוקקה את חוק חינוך ממלכתי שחייב את כל הילדים עד גיל 8 להיות בבית הספר ושלחה מורות חיילותלמגורי העולים כדי ללמד אותם עברית. החינוך במגורי העולים הוביל ל מחלוקת בשאלה איזה חינוך יקבלו העולים דתי או חילוני.