לידת יצחק ו"עקדת ישמעאל" בראשית פרק כ"א (י'3)
שם+שם משפחה+כיתה חוק הבכור: דברים כ"א, פסוקים ט"ו-י"ז טו כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים, הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה; וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר, לַשְּׂנִיאָה. טז וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה, לוֹ--לֹא יוּכַל, לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה, עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר. יז כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ: כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה. כפי שהבטיח ה', נולד לאברהם ושרה בן. אברהם היה בן 100 ושרה הייתה בת 90. יצחק נגמל מיניקה, והוריו ערכו לכבודו משתה גדול. במהלך המשתה שרה מבחינה בישמעאל "מצחק" עם יצחק. שרה דורשת את גירושם של הגר וישמעאל בנה. הנימוק לבקשתה: היא אינה מעוניינת שישמעאל ייטול חלק בירושתו של אברהם יחד עם יצחק בנה.האם יש בסיס בחוק המקראי לדרישתה של שרה ? השורש צ.ח.ק בסיפור יצחק - התאימו בין הציטוטים לבין משמעותם (כדי להתאים ליחצו על המלבן בצד שמאל ולאחר מכן על המלבן התואם לו בצד ימין) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: 'הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד? (י"ז, י"ז) צחוק אברהם מופיע פה .כתגובה לבשורה לא סבירה הצחוק מבטא חוסר אמונה או אולי פליאה ושמחה וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים, חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: 'אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן? (י"ח, י"א-י"ג) צחוקה של שרה מופיע בתגובה לבשורה לא סבירה. הצחוק מבטא חוסר אמונה או פליאה וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה – יִצְחָק (כ"א, ג') שם הנולד, צורתו כפועל בעתיד 'צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי... מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה' (כ"א, ו'-ז') דברי שרה, מעין שיר הלל לאחר הלידה. השורש צח"ק נשמע כמעין אושר על-טבעי. נס שקשה להאמין להתרחשותו וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק (כ"א, ט') לפי ההקשר נשמע שצחוקו של ישמעאל טעון במשמעות שלילית בעיני שרה. אפשר לפרש מְצַחֵק כמשחק או אפילו מתגרה, או כצוחק על אחרים במובן שלילי הבחירה בשם אינה מבטאת רק פנייה ספציפית אלא אף מבטאת את טיב היחסים ברגע הפנייה – ניכור, קרבה, שייכות ועוד. אברהם מדבר באהבה לישמעאל ולכן הכינוי הוא כינוי קרבה בין אב לבן: בְּנוֹ. ואולם בפי שרה ישמעאל אינו אהוב ואפילו אפשר לומר שהיא מתנכרת אליו ולכן היא מכנה את ישמעאל: "בֶּן הָאָמָה", ואילו את יצחק האהוב היא מכנה: "בְּנִי". הכינוי "הַיֶּלֶד" הוא תיאור אובייקטיבי ואינו מביע קשר כלשהו לילד – בתחילת הסיפור יצחק מתואר בכינוי זה בפסוק ח: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל", ובהמשך הכינוי מתאר את ישמעאל ברגע הקשה והרך שבו אברהם מניח על שכמה של הגר את המים ואת "הַיֶּלֶד". בשלב הזה בסיפור נראה שאברהם אינו מתייחס לישמעאל כבנו אלא שומר על ריחוק – ילד. אפשר לשים לב גם להבדל בין הסיפור הקודם על גירוש הגר בפרק ט"ז, שבו ישמעאל קיבל את שמו על שם האל ששמע את עונייה של הגר האם, לעומת הפרק שלנו שבו מתואר כי אלוהים שמע את קולו של ישמעאל עצמו "כמטחוי קשת" (פסוק ט"ז) "וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד, וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ." (פסוק ט"ז)בעקבות המצב הקשה שבו היו שְׁרויים הגר וישמעאל, הגר מחליטה להתרחק מישמעאל במרחק של "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" ממנו, כדי שלא לראות אותו מת. משמעות הביטוי "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" היא מרחק בינוני, כמרחק שאליו מגיעים חיצים הנורים מקשת הציור לא משקף באופן מדויק את הטקסט המקראי.ציינו את הנקודות הלא מדויקות עפ"י הטקסט המקראי הגר וישמעאל לא היו במדבר, ולפי הציור הם במדבר עפ"י הטקסט המקראי הגר לא נשארה קרובה לישמעאל, ולפי הציור היא נשארה קרובה אליו עפ"י הטקסט המקראי הגר הניחה את ישמעאל מתחת לאחד השיחים, ולפי הציור הוא מונח במקום גלוי עפ"י הטקסט המקראי ישמעאל לא לבש כתונת פסים, ולפי הציור הוא לובש כתונת כזו עפ"י הציור הארוע התרחש בשעות היום, ולפי הטקסט המקראי הארוע התרחש בשעת בין הערביים מדרש על הגר:"וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" - כמטחת דברים (= אמרה דברים חריפים ונוקבים) כלפי מעלה, אמרה: 'אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך וגו', עכשיו הוא מת בצמא?!' (בראשית רבה, פרשה נג יח)א. איזה תוכן המדרש מוסיף לרגע במדבר שבו הגר מתרחקת מבנה ישמעאל?ב. האם לדעתכם זוהי הסתכלות ביקורתית על הגר או אמפתית? נמקו את עמדתכם.ג. האם אתם מזדהים עם אמירת המדרש או חולקים עליה? הסבירו. גירוש ישמעאל: התחלה חדשה צפו בהרצאתו של פרופ' יונתן גרוסמן וענו על השאלות א. ההרצאה באה לענות על שתי שאלות, אחת מוסרית ואחת פרשנית, מהן?ב. כיצד עונה המרצה על כל אחת מהשאלות? הברית בין אברהם לאבימלך (פס' כ"ב-ל"ד), מסיטה את המבט מיחסי הפנים בבית אברהם, ליחסי החוץ. סיפור זה שייך לרצף עלילתי אחר, הוא אינו מחובר בעלילתו לפסוקים הקודמים לו, ואפשר לקשרו לסיפור יחסי אבימלך מלך גרר ואברהם המתוארים בפרק הקודם (בראשית כ). בסיפור זה מתואר מפגש בין אברהם לבין מלך זר בשם אבימלך, ושר צבאו פיכול. אברהם ואבימלך כורתים ברית ונשבעים אמונים זה לזה. הברית נכרתת במעמד שבע כבשות ליד באר. בעקבות אירוע זה הוענק שם המקום: באר שבע. סיפור אטיולוגי – מדרש שם מקוםסיפור הברית בין אברהם לאבימלך טומן בחובו הסבר לשם המקום – באר שבע. מהם ההסברים לשם המקום באר שבע? שם המקום רומז לשבועה שנשבעו אברהם ואבימלך רמז לשבע הבארות שהיו במקום מספר כבשות הצאן שהיו במעמד זה היהודים באים - אברהם אבינו משלח את ישמעאל